כידוע כדי לצאת ידי חובת קידוש, צריך שהקידוש יהיה במקום סעודה, ולכן כאשר אנו שומעים קידוש בשבת בבוקר בבית הכנסת לאחר התפילה, אנחנו צריכים לאכול כזית 'מזונות' כדי שהקידוש שלנו ייחשב במקום סעודה ונצא ידי חובת קידוש. והנה מעשה היה ביהודי שלאחר ששמע קידוש, אכל כמה וכמה חתיכות וסוגים של דג מלוח (הרינג) ללא מציות, ומשום כך הרגיש מליחות בגרונו, וכדי להעביר את המליחות שבגרונו אכל כמה קרקרים, ולא בירך עליהם 'מזונות' כי אכל אותם כ'טפל' לדג מלוח, וכעת שואל האם זה נחשב שהקידוש שלו היה במקום סעודה, שהרי אכל את הקרקרים הללו ללא ברכה ורק כטפל?
תשובה:
שלום וברכה
השאלה יפה, מסברא נראה פשוט שמאכל טפל שאין לו חשיבות אפילו לברכה, לא יחשב קידוש במקום סעודה, וכך ראיתי שכתב בשו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' קיט, אמנם בשו"ת שבט הלוי חי"א סי' קלג נקט בפשיטות שיצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. תלמידו הגרש"א שטרן בספרו שביבי אש חלק ב דן בשאלה זו, וכתב, שלכאורה נדון זה יהיה תלוי בשאלה בגדר דין עיקר וטפל, האם הטפל פטור מברכה, או שמא הוא מחוייב בברכה אלא נשפטר בברכת העיקר, שאפשר שלצד זה כן יהיה לאכילה זו חשיבות סעודה שהרי היא אכילה המחוייבת בברכה, וכבר הארכנ פעמים רבות באתר שכך הוא העיקר לדינא. עוד הביא שם הערה חשובה בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאם לכתחילה רצה שיחול על זה דין סעודה זה כבר לא טפל… וכל השאלה אמורה רק באופן שלמפרע שם לב שלא אכל דבר מאפה אחר…
ברכה והצלחה
כבוד הרבנים
תודה רבה על האתר הנפלא מאד
לאור הנושא
א. מברכים על קרקר ופוטרים הרינג, או ההיפך, או על שניהם?
ב. ממילא מה הברכה האחרונה לאור סעיף א?
ג במידה ויש זיתים עם ההרינג מברכים על הפירות?
דרך כלל המציאות אינה כפי המתואר בשאלה, אלא כיון שהקרקרים היום טעימים אנשים אוכלים אותם לצורך עצמם, ולכן מברכים גם על זה וגם על זה ושניהם עיקר ובודאי יש בזה קיום קידוש במקום סעודה.
השאר תגובה