מה עושים שהמקדש בולע לגמרי את הברכה?

שאלה:

שלום לרב יוצא לנו לפעמים לעשות שבת עם גיסי מדי פעם, אח של אשתי… אצל ההורים שלה… הרבה פעמים הוא עושה את הקידוש בשבת… ולאחר מכן גם מברך המוציא… הבעיה היא שכשהוא מברך… הוא ממש אבל ממששש לא מברך כהלכה… הוא מתחיל מ"לוהינו מלך העולם…" בחטף… באופן שבו גם דייעבד ככל הנראה אי אפשר לצאת ידי חובה… הם אמנם שומרים שבת… אבל לצערי הם לא הכי "חזקים"… אני מצד אחד מתבייש ולא יודע איך להעיר ומצד שני גם חושש להעיר שלא יווצר מצב הפוך… א. מה אפשר לעשות במצב כזה? איך מעירים… ב.מה אפשר לעשות כדי לצאת ידי חובה..? האם אני יכול לןמר בלחש את הקידוש (מבלי להחזיק כוס ביד) ואז לשתות מהכוס שהוא קידש עליה??

תשובה:

שלום וברכה

באופן כללי בברכות, אם אדם אמר את תחילת הברכה וסופה כראוי וגם את המהות של הברכה הזכיר באמצעה, גם אם השמיט לגמרי כמה מילים באמצע הברכה זה לא מעכב, כמבואר בשו”ע בסי’ נט ובמשנה ברורה שם ס”ק ד וביאור הלכה שם. גם אם הוא בולע לפעמים בתחילת ברכה ובסופה, אבל לא מחסיר מילה, אלא אומר אותה בצורה מעט משובשת זה לא מעכב, כמבואר בשו”ע סי’ סב, לכן לא צריך לומר בלחש. כמובן כדאי להעיר בעדינות ובנעימות בצורה שאינה מעליבה שכדאי לומר יותר לאט שכל מילה תשמע היטב וזה יהיה טקס גם יותר יפה…

אבל אם כדבריך יש חשש שכלל לא יוצאים ידי חובה בברכתו, אתה יכול לומר את הקידוש בלחש על הכוס שלו, וכעין מה שכתב בשו"ת משנה הלכות חט"ו סי' פז לגבי השיטות שאשה שלא התפללה ערבית לא יכולה לצאת בקידוש הבעל, עיין שם.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לגבי הבולע מילים בתחילת הברכה או בסופה, כתבתם שאם אמר את המילה בצורה מעט משובשת זה לא מעכב.

    מלשון המ"ב בסי׳ ס"ב משמע שגם החסרת אותיות מעכבת (ולא רק מילים שלמות).

    א"כ יש להגדיר איזה שיבוש בדיוק אינו מעכב, דהיינו, אם "בלע" את המילה ובכך החסיר לפחות אות אחת ממנה, האם זה יעכב? אם תאמר שלא, איך זה יסתדר עם המ"ב הנ"ל, ואם תאמר שכן, אז איך ניתן להגדיר "בליעת מילה" מבלי שתיחסר אפילו אות אחת? (הדוגמאות המובאות במ"ב הן: אי הגיית האות ז׳ כראוי במילת "תזכרו", וכן אי הפרדת הדבקים, ובדוגמאות אלה אין מצב של החסרת אותיות).

    אשמח לקבל את תגובתכם.

  2. קצת שונה קריאת שמע מברכות, בקריאת שמע הוא דין "קריאה" ולכן מי שהחסיר, לא קרא הכל, בברכה הנושא הוא האם השינוי יצר שינוי במשמעות.

  3. אם כך יוצא שבברכות (בתחילתן ובסופן) בליעת מילים שאינה מעכבת היא אפילו כשהחסיר אותיות (כי אין זה מדין "קריאה" כמו בק"ש). אך מצד שני אנו אומרים ששינוי משמעות כן מעכב.

    אם כן, יש לשאול כיצד יתכן שהחסרת אותיות בבליעת המילים לא תגבול בשינוי משמעות? בפשטות נראה שכמעט תמיד החסרת אותיות תגבול בשינוי משמעות. לדוגמא: במקום "מלך העולם" אמר "מלך העולה" (משום שבלע את המם סופית), הרי שהמשמעות השתנתה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל