שאלה:
שלום לכבוד הרב 1. מה דעת הפוסקים לגבי לתת מים חמים מהמיחם לתוך כוס שיש בה טיפות מים קרים (אפילו קצת) בשבת. 2. סי' רלג שכתוב שם לקראת סוף סעיף קטן יז לעניין תפילת מנחה: "ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר השקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים אך כל מה שיכול להקדים מחוייב להקדים כדי שלא יכנס *בספק* בין השמשות" האם מ"ב התכוון למחלוקת רבינו תם עם הגר"א בביאור הלכה בסימן רסא ס"ב ד"ה בתחילת השקיעה ולכן מספק מתיר להתפלל מנחה בצירוף דעת הרמ"א והשו"ע לר"ת הנ"ל? (כי לא יסמוך על דעת הגר"א שבביאור הלכה ברס"א ס"ב ד"ה בתחלת השקיעה שהפנה אליו מהשער הציון כי שלוש רבעי המיל לפני צאת הכוכבים לשיטת הגר"א זה כבר שקיעה)
תשובה:
שלום וברכה
1. בענין זה יש חילוקי מנהגים: בשביתת השבת (מבשל באר רחובות ס”ק יט) כתב שדי לנער מעט את הכוס שלא יהיו עליה טיפות ממש ואז מותר לערות עליה מהקומקום. אולם החזון איש החמיר לנגב את הכוס לגמרי כך העידו תלמידיו, וכ”כ בשו”ת אגרות משה או”ח ח”א סי’ צג ובח”ד סי’ עד בישול אות יט ובשו”ת מנחת יצחק ח”ט סי’ ל – לא, ומשום שהחמירו אפילו בבישול מועט כזה [לענין שאריות תה שהם לח שהצטנן וכבר נתבשלו תחילה, יש שהקילו יותר, שאף שחוששים שיש בישול אחר בישול בלח שהצטנן, כאן שבלאו הכי אין לזה חשיבות יש להקל יותר].
2. המשנה ברורה שם ובכל מקום מתייחס כעיקר לשיטת רבינו תם כיון שכך היה המנהג אצל האשכנזים בליטא, מתי מעט נהגו כמו הגאונים [כמובן לא לגבי כניסת שבת, בזה ודאי החמירו כל צד, אלא לגבי זמן מנחה, ובהתאם לכך כתב כאן שזמן בין השמשות בדיעבד יש להקל כמו רבינו תם עד רבע שעה לפני שקיעה שניה, שזה כ55 דק' לאחר השקיעה. בארץ ישראל כידוע המנהג לא כך, וגם האופק שונה מאוד מאירופה, ובזמן זה אחר השקיעה כבר כל הכוכבים נראים ואין להתפלל אז מנחה אלא ערבית.
