שאלה:
במהלך ימי השובבי"ם נוהגים להתענות תענית הפסקה של שני לילות ושני ימים רצופים שמקובל כי היא במעלה של כ"ז תעניות. מאידך ימים האסורים בתענית הרי אינם פוגעים ברצף הימים. האם העושה תיקון שובבי"ם יכול להתענות לילה ויום לפני יום האסור בתענית(ט"ו בשבט, ראש חודש) ולילה ויום אחריו והדבר יחשב לו כתענית הפסקה של יומיים, ויוכל לחסוך מעצמו תענית קשה?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית נקדים ונאמר שהתיקון הזה של פ"ד תעניות אינו חלק יסודי ובסיסי במעשה התשובה שמוטל על כל יהודי, התשובה היא תמיד חרטה וידוי וקבלה ןעתיד, תעניות מיועדות לתקן את החטא בשורשו על פי סוד ונמסר בסוד ה' ליראיו רק למי שכבר מתוקן ומופלג מאוד בחסידות, ולא לכ אדם. כמו כן הדורות נחלשו מאוד ותעניות מרובות וארוכות הן סכנת נפשות!
לכן, למעשה אין להתענות, ומעכשיו, תורה היא וללמוד אנחנו צריכים מה יעשה אותו מופלג בחסידות…
עיקרו של התיקון הוא בתענית פ"ד תעניות [לא מספיק כ"ז!], ופ"ד תעניות בלי דרך קיצור, זה 84 יום להתענות – יום בלי לילה. אלא שכדי לקצר את התהליך, יש את הענין שתענית יומים רצוף עם לילות 48 שעות זה כ"ז תעניות [ושלושה ימים רצוף בכלל לא מעשי בזמנינו, זה ארבעים תעניות].
דא עקא, שכל הפ"ד תעניות צריכות להיות רצופות! ואת זה איך עושים?
על כך נאמרו שני כללים: א. יום שאסור להתענות בו אינו מפסיק. למשל אדם שיתענה חמישי שישי, ואז בשבת הוא אוכל, וממשיך להתענות ראשון שני, ובדיוק ביום שלישי יוצא ראש חודש והוא אוכל, ואחר כך יש רביעי חמישי, עשה שלוש פעמים כ"ז, ונשאר לו להשלים רק שלושה ימים בלי לילות. ב. יום ההפסקה אינו נחשב אבל אינו מבטל את הרצף, כלומר, גם אם באותו יום שלישי אין ראש חודש, אם לא יאכל בו רגיל, אלא רק בשני בלילה ישבור את צומו, וביום שלישי רק יאכל לפני השקיעה סעודה מפסקת, אותו יום שלישי אינו נחשב לו לתענית, אבל הוא לא מבטל את הרצף [אלא שהתעניות הבאות יהיו קשות כי לא בא מוכן מספיק…].
בקיצור מדובר במשהו קשה מאוד שבדורות החלושים שלנו מסוכן לדעתי ממש. וזה לא התפקיד שלנו היום.
התיקון הטוב והאמיתי בזמנינו הוא להרבות בימי השובבי"ם בלימוד תורה, שעות רצופות בלי ביטול תורה, התחזקות במצוות ובשמירת העיניים [בלי לחץ וחרדות, אלא כמו בכל דבר עבודת ה' בשמחה ונורמליות].
בקהילות החסידים יש שנהגו סתם לצום בימי חמישי של ימי השובבי"ם, לא עושים בזה את תיקון האר"י, אבל יש בזה מדרכי התשובה, גם זה לא צריך אבל מי שנוהג כך לא הפסיד.
לעצם שאלתך, הימים בהם אסור להתענות מועילים רק שלא ישתנה הרצף של הפ"ד, אבל אינם מצרפים שני ימים להיות תענית רצופה שדינה ככ"ז תעניות.
שבת שלום ומבורך.
מקורות:
ראה תקנת השבים לגאון רבי יעקב משה הלל ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום פרק ט, על פי דברי האר"י בשער רוח הקודש ודברי החיד"א בענין זה.
