שאלה:
שלום כבוד הרב
הגישו על שולחן מסויים אוכל קצת חריף בכלים חלביים. (הכלי אינו בן יומו, אבל בחריף זה לא משנה).
הכלי החלבי נגע ישירות בשולחן (היתה שם מפה, אבל היא זזה), ועל השולחן היה קצת רטיבות (לא הרבה רטיבות אלא קצת, אין שם שלולית וכדומה, יש שם רטיבות ולכלוך כתוצאה מזה שמגישים עכשיו אוכל על השולחן הזה, לא משהו חריג), וקיי"ל שהבלוע עובר מכלי לכלי עם רוטב.
ונמצא שבליעות חלב עברו לשולחן (שהרי זה דבר חריף, שמוציא בליעות אפילו שאינם בני יומם כטעם ראשון).
ובטעות השתמשו באותו שולחן בערב להגיש עליו ארוחה שבושלה בכלים בשריים (הארוחה היא פרוה שבושלה בכלים בשריים בני יומם).
ושוב הכלים החמים נגעו בשולחן, ובלעו ע"י הרוטב מהשולחן (כנ"ל דבלוע עובר מכלי לכלי עם רוטב).
האם יש לאסור הכלים הבשריים משום בליעות חלב שבתוך השולחן.
ואף שזה נ"ט בר נ"ט, מ"מ בדבר חריף אין אומרים נ"ט בר נ"ט.
בנוסף לבעיה של הרוטב שמעביר בליעות מכלי לכלי, יש עוד חשש והוא שנשאר על השולחן לכלוך ממה שהגישו בבוקר (חריף בכלים חלביים), ובערב הכלי הבשרי הונח על זה.
אבל גם אם הכלי נגע, הרי הוא עכשיו במטבח בין הרבה כלים אחרים ואין אפשרות לזהותו.
ולמעשה האם יש לחשוש לכשרות המטבח והאם יש להכשיר איזה משהו.
תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה
יש כאן שני אי דיוקים ולכן יש להקל. דבר חריף הוא רק כשהמאכל מצד עצמו או לפחות רובו חריף, כלומר בצל שום וכדומה, אבל מאכל שמתובל היטב ומכאן חריפותו אינו נחשב דבר חריף, למשל דג שמבושל חריף מרוקאי כזה, אינו נחשב דבר חריף כי הדג עצמו אינו חריף והוא רוב המאכל ורק בתבלינים חריפים, לכן למעשה אני מניח שהמאכל לא נחשב חריף. כמו כן מה שאמרו שחריף יש בו נ"ט בר נ"ט היינו שהמאכל החריף מושך טעם גם בנ"ט בר נ"ט, לכן רק אם בעבר אכלו דבר חריף כביכול היה ניתן לדון מה שדנת ולא להיפך. יש כאן עוד סיבות להקל, אבל זה מספיק בינתיים. כמובן שיש להקפיד מאוד על ההפרדה במטבח, השולחן לא תמיד נקי ואם יש טיפה ליכלוך של גבינה ומניחים על זה צחת חמה של בשר זה ודאי בעיה.
בהצלחה
