לתרומות לחץ כאן

נדרים אחרי מחשבת בלב או המשתמע מדיבורו?

שאלה:

כבוד הרב שלום, יש לי 3 שאלות לגבי נדרים:
שאלה ראשונה:
על מה מוסב הכלל "ספק נדרים להחמיר" ?

שאלה שנייה: אם נדרתי נדר להימנע מאיסור אשר יש לו דו משמעות לכאן ולכאן, האם עלי לתפוס את הדרך המחמירה יותר בנדר ?
למשל: אם נדרתי "לא לאכול בננות עם תולעים מאפריקה", אזי יוצא שיש לי 2 משמעויות להבין הנדר – לא לאכול בננות עם תולעים אפריקאיות, או לא לאכול בננות אפריקאיות עם תולעים, (בא נניח לצורך השאלה שמשמעות א' יותר מחמירה בדין תורה מאשר משמעות ב', המקילה יותר)
באיזה משמעות יש לתפוס את הנדר אם שניהם אפשריים מבחינה לוגית, ואחד מהם יותר מחמיר מהשני ?

שאלה שלישית:
נדרתי נדר להימנע מאיסור, ולאחר זמן מה הסתכלתי במילותיו ונתברר לי שמבחינה סמנטית הנדר איננו מונע אותי מאיסור לחלוטין, אע"פ שזו הייתה כוונתי מלכתחילה כאשר נדרתי, מה הדין ? הולכים לפי הסמנ
טיקה והלשון שפותחים פתח להקל או לפי הכוונה מלכתחילה המחמירה ?

תודה רבה, אתם עושים עבודת קודש !

תשובה:

שלום וברכה

ספק נדרים להחמיר משום שמדובר בספק דאורייתא.

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, כך שאם לפי לשון בני אדם המשמעות ברורה ודאי שזה הקובע, במקרה ששתי המשמעויות מתפרשות בדבריך, הולכים אחרי כוונת הלב.

זה שהיתה לך כוונה להמנע מאיסור זה שום דבר, אם נדרת באופן ברור על נקודה מסוימת ולזו היתה כוונתך לנדור, זה הנדר ולא יותר.

ראה רמב”ם (שבועות פ”ב ה”י ואילך) וברדב"ז שם, ובשו”ע יו”ד (סי’ רי סעי’ א’, וסי’ רלט סעי’ א’).

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. התשובה הזאת לא שלמה לגמרי…
    דבר ראשון – שאלתי על מה מוסב הכלל של "ספק נדרים להחמיר", כוונת השאלה הייתה כזאת: באיזה מצבים משתמשים בכלל הזה ?

    דבר שני, יש סתירה מהותית בתשובתך – כבוד הרב כותב ש"במקרה ששתי המשמעויות מתפרשות בדבריך, הולכים אחרי כוונת הלב" ומייד לאחר מכן כותב ש "זה שהיתה לך כוונה להמנע מאיסור זה שום דבר"
    אז לא הבנתי – כוונה חשובה ו"הולכים" לפיה ? או שזה "שום דבר" ?

    דבר שלישי – לא ברור לי מה זה "משמעות בני אדם" ? האם זה אומר שאני עובר עיון מדוקדק בנדר ומדקדק בקוצו של י' כמו בתלמוד שאני מפרש נוסח נדר, והרי אני למדתי גמרא וגם כבוד הרב אני מניח ואנחנו יודעים עד כמה אפשר לפרש ולפרש ולפרש תלמוד לעייפה.
    או שמדובר בפירוש רגיל, של עמי ארצות ושל "עמך" את הנדר ? בדרך שאני מבין ומדבר ביום יום ?

    כמו כן – באיזה רמה מחילים על הנדר את הכלל של "משמעות הרגילה של בני אדם" ? על רמת הפיסקה, המשפט או המילה ? או על כולם ?

    תודה רבה

  2. אין כל סתירה בדברי, מה שאמרתי שהכוונה להמנע מאיסור היא חסרת משמעות, היינו, שכאשר הנדר שלך ברור, זה לא משנה מה המטרה שלך, גם אם הכוונה להמנע מאיסור אבל למעשה חסמת באופן חלקי, זה נחסם באופן חלקי, כל הדיון של הפרשנות והמשמעות והכוונה זה רק כאשר מהלשון לא ברור למה הכוונה.
    בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הכוונה לשפה הטבעית של האנשים, לא ללמדנות…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל