כפרה על גלישה לדיבורים אסורים

שאלה:

שלום רב

יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן.
אני נשואה 4 שנים
לפני כמה חודשים נלקעתי למצב לא נעים בעבודה:
יש לנו פועל ניקיון ערבי שהתחיל לשתף אותי בקשיים שיש לו בחיים. הוא היה שרוי בדיכאון עמוק וסיפר לי הרבה על קשיים שיש לו בחיים, כולל על דברים מאד אינטימיים. אני במקום לקטוע את השיחות האלה הייתי לו לאוזן קשבת מכיוון שבאמת רצית להקל קצת על מצוקתו.
יום אחד הוא סיפר לי שרוצה להתאבד. .. אני הייתי בהלם וניסיתי לעודד אותו עד כמה שאפשר.
הוא היה מאד נרגש ובא ונישק אותי במצח.
כמובן שמצידי לא היה שום מגע בו וכמובן שאין לי ולא היה שום רגש אליו חוץ מאולי מחמלה.
בכ"ז אני מרגישה מאד לא טוב עם מה שקרה, ובעיקר מכך שהגעתי למצב של קרבה מסוימת עם גבר אחר. ולא שמתי לו גבולות בזמן
עכשיו ב10 ימי תשובה ולפני יום כיפור אני רוצה מאד לחזור בתשובה ולכפר על מה שקרה…….
אשמח אם תוכלו לכוון אותי על דרכי הכפרה….
(בעלי לא יודע על הסיפור)

בתודה ושנה טובה ומתוקה,
אנונימית

תשובה:

שלום רב,

מאחר שמצידך לא היה כל מגע ורגש אין כאן איסור לא תקרבו לגלות ערוה. אולם בהחלט אסור להגיע למצבים אלה. חשוב מאד לשנן היטב את הלכות יחוד ומעבר לזה, את חייבת לקבל על עצמך סוג של קבלה של ריחוק מגברים אחרים. כלומר, את מכירה את סביבת המגורים והעבודה שלך השוטפת. את מודעת איזה קשרים ודיבורים יש לך במסגרת העבודה כאלה ואחרים, חשבי עם עצמך כיצד את מיישמת איזה קו ברור שאותו לא עוברים בשום אופן, וזה יסוד התשובה המתאימה לדבר כזה.

בהצלחה וגמר חתימה טובה