שאלה:
שלום. בע"ה אני זוכה להתפלל בימי חול ושבת כל השנה במניין ותיקין. לצערי ביום הכיפורים וכנראה גם בשמחת תורה לא יתקיים המניין "בנץ". כמו"כ אם אני נוסע ומתארח בשבת בישוב קטן שיש בו רק מניין תפילה אחד, והוא לא "בנץ". השאלה במצבים כאלה מה הטוב ביותר, לעשות לכתחילה.
א. לומר קריאת שמע סמוך לנץ ויותר מאוחר להתפלל בציבור במניין הרגיל?
ב. היות ואני מתפלל בקביעות ב"נץ", להתפלל תפילת יחיד ב"נץ" גם ביום הכיפורים, שמחת תורה, ושבתות בישובים קטנים?
ג. האם הפסיקה בשאלה הנ"ל תהיה שונה בין ספרדים לאשכנזים?
אודה על תשובתכם עם המקורות.
תשובה:
שלום וברכה
בימי חול, ואף בשבתות בישובים הקטנים, יש להתפלל בהנץ החמה ביחידות, ולבוא לבית הכנסת לקריאת התורה ומוסף, כיון שאתה רגיל בכך. לגבי ראש השנה ויום הכיפורים, הייתי מציע לך לכלול בהתרת נדרים של ערב ראש השנה בפירוט בפני המתירים את הנושא של תפילה בהנץ החמה, ולהתפלל עם הציבור.
מקורות:
בעיקר העניין אם יש לאדם אפשרות או להתפלל ביחידות בנץ החמה או אחרי הנץ בציבור איך צריך לנהוג: מבואר בפוסקים שעדיף להתפלל בציבור לאחר הנץ מאשר להתפלל ביחידות בנץ [כך מבואר בספר מעשה רב להגר”א אות כ”ה ובשו”ת פרי יצחק סימן א] אמנם מי שרגיל להתפלל כל יום לפני הנץ וקרה לו מקרה עראי שאינו יכול להתפלל במנין בנץ, במקרה כזה מתפלל ביחידות בנץ ואינו ממתין להתפלל בציבור אחרי הנץ, [ביאור הלכה סימן נ”ח ועיין שו”ת מנחת יצחק ח”ג סימן ע”א ובשו”ת אור לציון ח”ב פ”ז ובקובץ תשובות להגרי”ש אלישיב שליט”א ובספר הליכות שלמה פ”ה אות י”ז].
הסיבה לחילוק זה, היא משום שכאשר אדם מורגל להתפלל בהנץ החמה נעשה עליו הדבר כעין נדר, כך ביאר את הדברים הגר"מ שטרנבוך וכך מסתבר, ונדר חמור מתפילה במנין. אולם, נראה פשוט שעל דעת כן שתתפלל בימים הנוראים ביחידות, זה ודאי לא היה בכוונתך, שהרי אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, ומי לא מחפש זכויות רבות בימים אלו, לכן יש כאן פתח נאה להתרת נדרים וכדאי כך לעשות.
בהצלחה
