שאלה:
האם אני יכול לקדש לאחרים לאחר שכבר קדשתי על היין וסעדנו וברכנו , הקידוש לאנשים אחרים במקום אחר.
תשובה:
שלום רב
כאשר מדובר בגברים זה בהחלט אפשרי לכל הדעות, כיון שיש דין ערבות, הקובע שגם מי שכבר יצא ידי חובה יכול להוציא אחרים ידי חובתם. דין זה אמור גם לגבי ברכת הגפן [בשונה מסתם ברכות הנהנין שאין בהם דין ערבות] ראה שו"ע או"ח סי' קסז סעי' כ. לגבי גבר המוציא נשים נחלקו בכך הדעות, מחלוקת זו משמעותית בענין נוסף, להצד שהבעל יוצא ידי חובת קידוש מהתורה בתפילת ערבית וחיובו על הכוס הוא רק דרבנן, אם האשה אינה מתפללת ערבית, נמצא שהוא כבר יצא ובא להוציא אותה ידי חובה, ובזה גם שייכת המחלוקת הנ"ל, ראה במקורות.
מקורות:
ראה דגול מרבבה (או”ח סי’ רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד”יצא מוציא”, וכמבואר ברא”ש (ברכות פ”ג סי’ יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע”א מדפי הרי”ף), וע”ע שו”ת מוצל מאש (ח”א סי’ יב) סמא דחיי (או”ח סי’ יג), חלקת יואב (ח”א סי’ לו), חקרי לב (או”ח סי’ מח), ושו”ת כתב סופר (או”ח סי’ כט). מיהו יעויין שו”ת רעק”א (סי’ ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא”ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו “בר חיובא”, ולכך לא שייך בהו דין “יצא מוציא”, משא”כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס’ תשב”ץ קטן (סי’ קעו), ארחות חיים (הל’ מגילה אות כד) ומג”א (סי’ תרצב ס”ק ה). וע”ע פמ”ג (סי’ רעא משב”ז ס”ק א, סי’ תפט משב”ז ס”ק ב, סי’ תרפט א”א ס”ק ד, ופתיחה כוללת ח”ב אות טז), שו”ת חת”ס (או”ח סי’ כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל”כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו”ת בית שערים (יו”ד סי’ רכ), שו”ת אבני נזר (או”ח סי’ תלט, יו”ד סי’ שכג), ושו”ת משנה הלכות (חט”ו סי’ פז, עיי”ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.
