שאלה:
שלום!
אשתי(בזמן טהרתה) בעת רחיצתה שטפה את אותו מקום ותוך כדי ראתה על ידה משהו שנראה כקרישת דם [בגודל שאיני בטוח שהוא כגריס]
נכון לציין שהיו בימים האחרונים כתמים [שאינם גדולים]על תחתון שחור
אשמח לתשובה[ואם אפשר גם מקורות]
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
כיון שלא רחצה דוקא באותו מקום בפנים ודאי דינו ככל כתם הנמצא על הגוף שאינו אוסר אלא בכגריס, וכיון שהוא קטן ואתה מסופק אם הוא כגריס, ואני מבין שכבר לא ניתן לבדוק זאת, דינו ככל ספק כתם שהולכים בו להקל כיון שכתמים דרבנן והאשה מוחזקת בטהרה. כמבואר במקומות רבים בשו"ע בסי' קצ. כיון שאתה אומר שיש ריבוי כתמים יש לשים לב אם לא מתחיל מחזור…
עדיין יש לי את האפשרות לבדוק (לא במדויק,כיוון שמתי את זה על גבי פלסטיק וזה נמרח עליו בחלקו)איך לחשב גריס ?[ קרישת הדם היתה נראת כמו חוט]
אם כשתעגל את הכתם הוא יהיה מעט יותר ממטבע של שקל, זה גריס.
אפשר בבקשה מקור לזה?
תודה
למעשה כל הסימן הנ"ל בנוי על יסוד זה, למשל סעיפים רבים בסימן עוסקים בדיני תלייה בכתמים, והיינו שבכל אופן בו ניתן לתלות את הכתם בדבר אחר, וכגון שעברה בשוק של טבחים [ואפילו אינה זוכרת שעברה אבל יש סבירות כזו מחמת מנהג בני העיר] היא יכולה לתלות את הכתם בדם ציפור, וזה גם יסוד ההיתר בשיעור גריס, שכן בפחות מכך ניתן לתלות בכינה – מאכולת [אמת שמשום כך לכתחילה לא גזרו ביותר משיעור זה, אבל זה הוא היסוד] כך גם לגבי תלייה בפצעים וכו', כלומר בכל מקרה של ספק כלל לא נוהג דין זה.
וראה שבט הלוי ח"ג סי' קיט שהביא מדברי פוסקים שהחמירו בכתם שאבד לפני שהארתה לחכם, והסביר שטעם החומרא משום שבזמנם היו מראים מראות הדמים שבדרך כלל היו אוסרים מחמתם, אבל כיום שמראים לחכם גם דברים מסופקים מאוד, כל כתם שאבד הוא ספק דרבנן לקולא.
השאר תגובה