לפי מה שידוע לי יש בעיה להתיר נדרי מצוה.
מה הדין בגוונא שלא נדר אלא רק נהג כך בסתמא האם יש התרה על זה.
השאלה היא באופן שזה לא רק מנהג טוב גרידא אלא קרוב מאד לעיקר הדין [אנקוט דוגמאות כדי להגדיר]
א. הקפיד ליטול ידים סמוך למיטה למרות שיש שמועה משמיה דהגר"א דמשמת הגף בטל רוח טומאה
ב. לישון עם כיפה
ג. אמר המפיל למרות דדעת הסדר היום שרק ממש סמוך לזמן שנרדם
האם יכול להתיר אלו.
תשובה:
שלום רב
על קבלות טובות שאינן חיוב ממש ודאי מועילה ההתרה, ובעצם עיקר ההתרה והמודעא שלאחריה היא ביחס לדברים אלו. כדאי להמשיך בדברים הטובים האלו גם הלאה. מה שחשוב אבל לדעת, שכאשר זוכרים נדר מסויים לא סומכים על ההתרה הכללית אלא צריך לפרט אותו, כך שאם יש לךם הנהגה ספציפית שאתה רוצה להתיר עליך לומר אותה בפירוש לאחד מהמתירים, וגם למצוא פתח להתרה.
שנה טובה ומבורכת.
