ב"ה
שלום וברכה,
אני סופרת במקצועי, והשאלה שלי נוגעת לספר שאני כותבת, ולא למקרה מציאותי. חשוב לי להדגיש, כיוון שהמקרה אינו נוגע הלכה למעשה, אבל אני כן רוצה להיות נאמנה לדעת ההלכה והתורה גם בספר.
בסיפור שלי ישנו אברך צעיר, ירא שמיים, שנמצא אצלו גידול מוח סופני (גליובלסטומה), ללא סיכויי החלמה, וללא אפשרות ניתוח. תוחלת החיים הממוצעת היא חודשים ספורים . (המידע הרפואי נבדק ואושר)
האפשרויות שעומדות בפניו הם הקרנות וכימותרפיה, שאולי יכולות להאריך במעט את תוחלת החיים, אבל מבחינת איכות החיים עלולות להשפיע עליו לרעה בצורה משמעותית, הן תפקודית והן מעשית (במקרה של הקרנות, לדוגמר, ישנו חשש לבצקת במקום הגידול, מה שעלול להרע את המצב שלו עד כדי סכנת חיים מיידית).
רציתי לדעת, האם ישנה אפשרות הלכתית שתאפשר לו להימנע לחלוטין מקבלת טיפול? (כמובן הנשמה, הזנה וכו' הוא יקבל, הכוונה רק לטיפולים הרפואיים לסרטן עצמו).
בתודה רבה מראש,
ורק בשורות טובות!
תשובה:
שלום רב
ראי כאן מאמר מקיף בענין.
בהצלחה רבה בכתיבת הספר!
ב"ה
ישר כוח גדול על התגובה המהירה!
בשורות טובות וקיץ בריא.
השאר תגובה