לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה,
בסידור ישנו תפילה גילוי דעת שבו שמה אנו אומרים שאם עולה לנו מחשבות זרות ומדות רעות אנחנו מגלים דעתנו ומבטלים אותם כמו את החמץ לפני חג הפסח. האם אמירה זו תעזור אם אדם יאמר אמירה זו במקרה אם היצר הרע מעלה לו שהוא יתחרט על מעשיו הטובים והמצוות. בנוסף האם חרטה על המצוות והמעשים הטובים גם שייך במחשבה או רק בדיבור ומה תיקונו של אדם זה האם הוא צריך לחשוב או לומר דבר זה בלב שלם או לא. האם כבודו יכול לומר לי את כול הפרטים שבו האדם יפסיד את זכותו.
האם שייך לומר פה אדם שיתחרט מיד לאחר שהיצר שיגע אותו לחשוב או לומר בפי.
תודה ושבת שלום
תשובה:
שלום רב
תועלת בגילוי דעת הזה היא שאדם מראה שבעצם לא נוח לו בעבירה שהוא עושה. זה מפחית מהחילול ה' שבדבר אבל בסופו של דבר ברור שעבירה זה עבירה… ויש לחזור בתשובה. אי אפשר לעשות תנאים כאלו ואז לשבת רגוע…
הדין של תוהה על הראשונות, הוא שכאשר אדם מתחרט על המצוה שעשה, הוא בעצם מורד בכך במלכות שמים, ומפסיד את שכר מצוותיו, אולם אם הוא עושה זאת ללא שליטה מתוך כעס או ללא דעה צלולה, זו לא מרידה במלכות שמים [אף שעצם הכעס אינו ראוי על פי היהדות ראה אגרת הרמב”ן בהרחבה] ולא נראה שיפסיד על ידי כך את שכרו.
אדם שתוהה על הראשונות בליבו האם איבד את המצוות
כאשר הוא עושה זאת מתוך בוז ורצון למרוד, לא בחשיבה לא רצונית.
השאר תגובה