שלום: חזן במנין גדול שרוצה להתחיל חזרת הש"ץ, האם יחכה שרוב הציבור יסיימו? או שיתחיל כשיש עשרה, כי לחכות לרוב הציבור זו טירחא דציבורא?
תשובה:
שלום רב,
לכתחילה עדיף להמתין לרוב הציבור ראה במשנה ברורה סי' קכד ס"ק יג: "ועכשיו נהגו שהש"ץ ממתין עד שיסיים האב"ד את תפלתו לפי שרוב האנשים מתפללין במרוצה והמתפלל מלה במלה לא יוכל לומר קדושה עם הצבור לכן ממתינים כי הם עושים שלא כדין לפיכך אם אין אב"ד בעיר ה"ה דימתינו על המתפלל מלה במלה אבל כשמאריך אין להמתין עליו וכמ"ש על ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה". וראה עוד מה שכתב במשנה ברורה סי' נה ס"ק לה לגבי המתנה למתפללים לאמירת קדיש. כלומר, לכתחילה ראוי להמתין לכל אדם כדי שיענה קדיש וקדושה אם הוא מתפלל מילה במילה. אולם ודאי שאין צורך להמתין למאריכים בתפילה כשם שאפילו לרב אין צורך להמתין במצב כזה, אולם מעיקר הדין די בעשרה שומעים כמבואר בשו"ע שם שאם אין עשרה שומעים קרוב ברכותיו להיות לבטלה. יש מקילים במקום שהמנין מצומצם להתחיל כבר כשיש שישה עונים, ראה כאן את השיטות השונות בענין.
מאיפה רואים במ"ב הנ"ל שיש להמתין לרוב הציבור? לא מוזכר כי אם "האב"ד" או "על המתפלל מלה במלה".
הרעיון של המשנה ברורה אינו כבודו של האב"ד, אלא שכדי שהתפילה תהיה בקצב ראוי שיאפשר לאנשים תפילה טובה ולענות לחזרה, ימתינו לאב"ד שהוא מתפלל במתינות. אז כשאין אב"ד יהיה רוב הציבור, או מישהו אחר שמתפלל בצורה ראויה, העיקר שמצד אחד לא יטריחו מידי ומצד שני יאפשרו לכולם לענות לקדושה.
השאר תגובה