שלום וברכה כבוד הרב
אני לא בטוח אם באחת הברכות בתפילת שמונה עשרה, אולי קפצתי לברכה לא מתאימה במקום לסיים את הברכה הקודמת, או בכלל שדילגתי על אחת מהברכות – בכל מקרה המשכתי מברכה שחשבתי שלא קראתי, נראה לי בזמן תפילה חשבתי בוודאות שלא קראתי את מה שהמשכתי.
האם עלי להתפלל שנים במנחה?
לא התפללתי עדיין מוסף כי חשבתי שאולי זה ימנע ממני להתפלל תשלומין.
תודה רבה כבוד הרב!
תשובה:
שלום רב
בענין זה אכן נחלקו הדעות מה לעשות, שהרי ממה נפשך אתה נכנס לספק ברכות לבטלה, אם תמשיך ממקום שאתה בטוח שלא התפללת, יתכן שפיספסת קודם לכן ברכה וממילא כל מה שאתה מברך מכאן ולהבא ולבטלה, ולאידך גיסא, אם תחזור למקום שודאי אמרצת, יתכן שתחזור על ברכה פעמיים, שאף זו ברכה לבטלה. ולמעשה:
בחיי אדם כלל כד סעי’ כא עוסק בשאלה זו, ומכריע שאם אלו אחת הברכות הראשונות חוזר לראש, ואם אחת מג’ האחרונות חוזר לרצה, שכן כל שלושת הראשונות הן כברכה אחת וכן האחרונות, ואם הספק אירע באמצעיות, עליו להתחיל בברכה שהוא יודע בבירור שעדיין לא אמרה וראה שם בנשמת אדם את ראיותיו. אולם, בבן איש חי משפטים אות י חולק, וסובר שעליו להתחיל מהברכה שבה הוא מסופק אם אמרה, וכ”כ הכף החיים סי’ קיט ס”ק כ בשם החסד לאברהם, וכ”כ אחרונים רבים וכן הורה החזון איש.
דעה מחודשת הביא בשו”ת מנחת יצחק ח”ה סי’ ב, שאת הברכות בהן הוא מסופק יאמר במחשבה בלבד, לחשוש לדעות שהרהור נחשב כדיבור, ולאחר מכן ימשיך כדעת החיי אדם.
האופן המובחר ביותר, להמתין לחזרת הש”ץ ולשמוע היטב את הברכות בהן הוא מסופק ולכוין לצאת ידי חובה בתפילת החזן, ולאחר מכן להמשיך מהמקום אותו ודאי לא אמר עדיין.
במצבך, ודאי אין להשלים שמונה עשרה שהרי יש הרבה דעות שסוברים שנהגת כהלכה.
שלום וברכה,
לי בדיוק קרה המקרה הזה היום, כעת בערבית, שאין בו גם חזרת הש"ץ. באותו הזמן לא ידעתי אם לחזור כי אולי כן אמרתי כבר את הברכה והמשכתי.
אצלי המקרה הוא שאמצעיות ולא בג' ראשונות או אחרונות.
רציתי לדעת, לפני השיטה שאומרים שצריך לחזור שוב, האם עכשיו שכבר המשכתי וגרמתי את השמונה עשרה ואת כל התפילת ערבית, האם אני צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה (אולי בתורת נדבה) או מכיוון שסיימתי ופסעתי כבר ג' פסיעות וגרמתי את כל תפלת ערבית, כבר לא צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה??
תזכו למצוות. ותודה רבה מראש.
אדם שיש לו ספק אם התפלל שמונה עשרה מתפלל נדבה, ראה משנה ברורה סי' קז, אבל נראה שכאן שנהגת כאחת השיטות ודאי אין צורך לחזור.
תודה רבה על התשובה המהירה.
רציתי רק להבין יותר: האם ברישא של התשובה שלכם שצריך להתפלל נדבה, הכוונה לאחד שיש לו ספק אם בכלל הוא התפלל שמונה עשרה – שאצלי זה לא המקרה?
2. מה הכוונה שעשיתי כאחת השיטות? פשוט המשכתי כי לא ידעתי, ואמרתי אולי זה ברכה לבטלה, וחוץ מזה, אמרתי לעצמי, שזה גם לא בג' ראשונות או אחרונות. זה היה בברכת השיבה שופטינו.
מאוד אשמח אם אוכל לקבל תשובה לשאלותי, כדי לעשת אם יש צורך לחזור שוב.
תודה רבה שוב.
1. אכן, החזרה בנדבה היא רק למי שמסופק אם התפלל, כאן ברור התפללת וגם נהגת בספק שלפניך כאחת משיטות הפוסקים שציינו בתשובה, כך שאין לך מה לחזור.
2. אין הבדל בענין זה באיזו ברכה אוחזים.
…אני פשוט מפחד שאולי לא הבנתם מה עשיתי:
פשוט מהיכן שמצאתי את עצמי נמצא, המשכתי משם והלאה וסיימתי את התפילה.
השאלה היא: האם נהגתי כשורה? והאם צריך לחזור שוב או לא, כי הרי לא הרהרתי ולא חזרתי לברכה שמשם אני בטוח שאמרתי וזאת משום שחששתי לברכה לבטלה כי אולי כן אמרתי כבר, אלא המשכתי מהברכה שמצאתי את עצמי נמצא בה.
אני מקווה שעכשיו הסברתי יותר טוב ומחכה לתשובתכם המהירה.
וסליחה על כך שאני שאול שוב פשוט אני רוצה להיות בטוח שהבנתם את המקרה שלי ומה עשיתי, ושאיני צריך לחזור (או אולי כן…)
תודה רבה מראש ומקרב לב.
הבנתי אותך היטב. אתה נהגת כשיטת החיי אדם, והיה לך אילן גדול להשען עליו, לכן אמרתי שאינך צריך לחזור. קרא היטב ובמתינות את התשובה למעלה ותבין את כוונתי.
אני מודה לכם מקרב לב.
השאר תגובה