ספרים שנתרמו לכולל, וראש הכולל שהיה מועסק ע"י מוסדות – עזב והלך למשרה אחרת, תורנית, ועתה פתח כולל אחר ורוצה לקחת את הספרים של הכולל בטענה שהוא היה הגבאי ועל דעתו זה נתרם, בפרט שחלק נכבד מהספרים נתרמו ע"י בני משפחתו לכולל.
האם טענתו צודקת? או שמא יש מוחזקות לכולל או למוסדות או לאברכים הקיימים על הספרים.
יש לציין שמספר מועט של אברכים עברו לכולל שלו.
תשובה:
שלום רב,
אני לא רואה אפשרות שהוא יוכל לקחת את הספרים ביחד איתו לכולל אחר. אמת, הספרים נתרמו למוסד רק בגלל ראש הכולל, אבל לאחר שהם נתרמו כיצד ניתן לקחת אותם? הם שייכים למוסד. גם אם הוא גבאי כיצד הוא יכול לקחת אותם למוסד אחר? גבאי אינו כל יכול. הוא יכול לעשות הרבה אבל למטרת המוסד שבו הוא גבאי, גבאי הוא שליח של הציבור והוא יכול לעשות דברים שנראים לו שהם למטרת ציבור. אבל אינו יכול לעשות דברים שהם מנוגדים לחלוטין למטרות הציבור.
באיזה מקורות ניתן לעיין בנושא זה?
והאם זה משנה אם המוסדות נתנו לאותו ראש כולל יד חופשית בניהול הכולל עד כדי כך שכמעט לא ניכר שהוא שייך למוסד כל שהוא
צריכים להבין, אפילו מנהלי המוסד בעצם שם שליחים של הלומדים שם שהם הבעלים האמיתיים. אלא שמנהלי המוסד יכולים לעשות כרצונם שהם אומרים שזו טבות המוסד, והתורמים תרמו על דעתם שהם ינהלו את המוסד. אבל אין להם סמכות לעשות דבר שהוא במוצהר נגד המוסד. ראה שו"ת להורות נתן ח"ג סי' קיג בהרחבה. ומ"מ הסברא נותנת שהתורמים כאן תרמו למוסד, אלא שראש הכולל ארגן את התורמים והם תרמו בגלל שהוא ראש הכולל. אבל לאחר שהם תרמו זה שייך למוסד. בפרט שהרי הם לא אמרו דבר, אז מנין יש לראש הכולל לקבוע ולהחליט לקחת את הספרים לעצמו? ראה עוד בפסקי דין ירושלים ח"ט עמוד רצה.
עיינתי בתשובה שהזכרתם, בפסקי דין ירושלים הנ"ל ואדרבה, משם מוכח לכאורה להיפך, דכיון שהתורם תרם בשביל ראש הכולל – יכול הוא לקחתם על ידי שהתורם יצהיר שזה רצונו!
ראה שם היטב בתשובה. ולפני שאצטט כאן כמה קטעים, חשוב להבין שם מדובר שמלבד העובדה שהתורמים לא הכירו כלל את המוסד, ולא ידעו שזה לא שייך לראש ישיבה, גם בשלב שהם נפרדו כל התלמידים הלכו עם הראש ישיבה, זאת אומרת שהמוסד נשאר ללא תלמידים כמעט.
ועתה אצטט לך כמה קטעים:
"והנה בשו"ת קרן לדוד או"ח סי' מג הובא בצדקה ומשפט פ"ט אות פג כתב דספרים הניתנים לישיבה לצורך התלמידים מסתמא לצורך תלמידי ראש הישיבה ניתנו ורשאים התלמידים לקחתם למקום שראש הישיבה הולך. וז"ל שם: בני הישיבה רוצין ליקח הספרים אל מקום אשר רבם יתקע אהלו בזה תליא בדעת המתנדבים בעת שהתנדבו המעות לספרים באם כוונתם "לביהמ"ד זה" דוקא ודאי אין יכולין להוציאם משם אלא ברשות בעלי ביהמ"ד ואפילו הבעלים אין יכולין להוציאם, דע"כ ל"פ המהרי"ק והמהרש"ל אם ברשות בעלים קיימא אלא בס"ת דאורחא דמילתא הכי הוא כנ"ל, אבל בשאר ספרים הניתנין לביהמ"ד ודאי אינו עולה על דעת הבעלים שיהיו עדיין ברשותם, ומכ"ש שלא התנדבו ספרים אלא מעות לקנות בהם ספרים פשיטא דאפילו ס"ת בכה"ג לא הוה ברשות הבעלים לכו"ע וכו', ואין הבעלים יכולין למחות. וה"ה הכא אין להמתנדבים שום זכות כעת בספרים אלו, אלא דאם כונת המתנדבים בעת נדבתם היה לצורך "בני ישיבה שילמדו" "בביהמ"ד זה" זכו בה אנשי ק"ק מעדיעש לצורך "בני הישיבה" דשם, ואם כוונתם היה לצורך "התלמידים של הרב" התופס ישיבה זכו בני הישיבה ויכולים להוציאם משם למקום שהרב התופס ישיבה קובע מקום ישיבתו וכו', ואין הקהל יכולין להוציא מהם עד שיבררו שכוונת המתנדבים היה לצורך ביהמ"ד זה. עכ"ל.
ונראה לומר דדברי הקרן לדוד איירי בזמנם שכל רב בעירו היה מקים ישיבה והישיבה היתה בביהכנ"ס של אנשי העיר ולא היה בנין מיוחד של ישיבה אלא היו מתקבצים תלמידים ממקומות אחרים ולמדו בביהמ"ד של העיר, וכשהרב הלך לעיר אחרת היו התלמידים הולכים עמו והרבה פעמים לא היה נשאר שום ישיבה במקום שעזב, והרב החדש היה מקבץ תלמידים חדשים ומקים ישיבה חדשה. והמתנדב למקום זה יתכן בשלושה אופנים: א'. "לביהמ"ד זה דוקא". ב'. "לבני הישיבה בבימהמ"ד הזה". ג'. "לצורך התלמידים של הרב התופס ישיבה". ובכה"ג כתב דאם נתן מעות לקנות ספרים ודאי לצורך התלמידים של הרב נתכוון. אבל בזמננו שיש "מוסד" של ישיבה והנהלת הישיבה מוחזקת בכל נכסי הישיבה, והר"מ הוא שכיר מטעם הישיבה, אפשר דאף שהר"מ הוא הביא את התנדבים והם תרמו בגלל הר"מ אשר מכהן שם, אפשר דהתנדבו ל"מוסד" הנקרא ישיבה, והוה כהתנדבו לביהמ"ד הזה דוקא, ורק אם התנו מפורש בעת שהתנדבו שלצורך התלמידים של הרב התנדבו אז יהיו רשאין ליקח עמם הספרים, אבל בסתמא אמרינן דל"ישיבה" נתנדבו.
ובנד"ד שהמתנדבים נתנו כסף לקנות ספרים והר"מ הוא קנה את הספרים מהמעות, בכה"ג כתבו האחרונים שלא מיקרי "שם הבעלים עליו" רק אם קנו את הספרים עצמם ומסרו לביהכנ"ס, עי' חת"ס סי' רמד הובא בפת"ש יו"ד סי' רנט ס"ק ט, וכן בקרן לדוד הנ"ל, ואם נאמר שהתנדבו לישיבה ולא לצורך התלמידים של הרב התופס ישיבה א"כ לא מיקרי שם בעלים עליו…. ולפי"ד אפשר דאפילו המתנדבים אין יכולין להוציאם מהישיבה ולהעבירם למקום שהר"מ הולך רק ברשות בעלי הישיבה. וצ"ע".
השאר תגובה