שלום כבוד הרב לא הבנתי משהוא לגבי הנושא הזה של נדרים
1.אם עכשיו בן אדם מקבל על עצמו מנהג,או שאפילו הוא לא מקבל על עצמו מנהג,אבל הוא מקיים משהוא במשך שלוש פעמים ולא אמר בלי נדר נגיד לדוגמא היום משהוא קרא 10 פרקי תהילים מחר ומחרתיים בכל יום הוא קרא 10 פרקי תהילים אז הוא מחוייב בנדר מהיום אם הוא לא אמר שזה יהיה בלי נדר, עכשיו אם זה הפוך ובן אדם מקבל על עצמו בפה להמנע מלעשות משהוא,נגיד לדוגמא בן אדם קיבל על עצמו לא לראות טלביזיה,נגיד והוא ראה ערוץ שהוא הצטער על זה שהוא ראה בו תוכן מסויים ואז מקבל על עצמו כשהוא עושה תשובה אז הוא מקבל על עצמו אני מקבל על עצמי להמנע מלראות טלביזיה ואמר אתזה בפה,הוא לא אמר בלי נדר,מסיבה מסויימת שהוא שכח או שהוא לא ראה בזה צורך מתי שהוא אמר ואחר כך הוא מצטער עלזה והוא לא רוצה לקבל אתזה בתור נדר,עכשיו האם הבן אדם הזה מחוייב בנדר או שלא?
האם לדין של קבלה דין של נדר?
אם עכשיו בן אדם מקבל על עצמו אני מקבל על עצמי לעשות משהוא ושכחתי להגיד בלי נדר או שלא ראיתי בזה צורך מתי שהבטחתי האם אני מחוייב בנדר?
ואם אפשר גם מקורות לזה
תשובה:
שלום רב
כל קבלה שאדם מקבל על עצמו בפה ולא אומר בלי נדר זה נדר גמור וצריך התרה. כמו כן, קבלה טובה שהחליט בליבו לעשותה באופן קבוע! וגם עשאה שלוש פעמים ולא התנה שיהיה בלי נדר, היא נחשבת נדר. כשאדם אומר החלטה אבל אין לו כוונה של ממש, אלא מדבר בחוסר מחשבה כמו שמדברים, כיון שגם לא אמר ממש נוסח של נדר זה לא חל. ראה שו”ע סי’ רד סעי’ א, וע”ע שו”ת משנה הלכות ח”י סי’ קנא, ובשו”ת מנחת שלמה ח”ב סי’ צז אות ז.
