עיקר וטפל

בס"ד.
שלום,
ההלכה ברורה מביא בסימן ריב בדין עיקר וטפל 4 מקרים שבהם נידון כעיקר וטפל ואחד מהם הוא שני מאכלים נפרדים כשאחד מהם בא ללפת את האחר ולהטעימו ואוכל שניהם יחדיו , אולם אם אוכלם בנפרד ואחד מהם חשוב לו יותר מהשני צריך לברך על כל מאכל. ע"כ.
לפיכך אדם שלוקח בורקס לדוג. ופותח אותו ומכניס לתוכו מלפפון חמוץ ואוכל כך את שניהם יחדיו מברך מזונות ופוטר את המלפפון אולם אם אוכלם בנפרד היינו נוגס פעם מהבורקס ופעם מהמלפפון צריך לברך על כל אחד מהם. כך ידועה לי ההלכה ב"ה וכך אני נוהג , אמנם שמעתי רב אחד שטוען שהוא מלמד הלכה שנים רבות ואומר שגם באופן האחרון שאוכלם בנפרד ונוגס פעם במלפפון ופעם בבורקס יש עיקר וטפל ומברך על הבורקס ופוטר את המלפפון (וכן הוא טוען שהוא הדין כשאוכל חביתה וסלט שמחילה מכת"ר אך זה נראה בכלל שגוי לחלוטין) . לענ"ד אינו צודק כלל מאחר וחייב לאוכלם ביחד מלופתים אחד בשני כיחידה אחת , המקום היחידי שמצינו שאפילו אוכלם בנפרד יש דין עיקר וטפל והוא שאוכל מאכל הטפל על מנת להעביר את המליחות או מתיקות או חריפות או לא לשתות יין אליבא דרקניא כמבואר בשו"ע סימן ריב סעיף א לעניין יין וגודגניות ובגמרא בברכות במליח והפת ופירות גינוסר ופה זה לא המקרה המדובר.
אודה לרב להכריע עם מי הצדק לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
תודה מראש.
תשובה:

שלום רב

לא זו היתה הכוונה. אין הבדל אם אתה אוכל הכל יחד או מלפת אותם, המשנה הוא העקרון, אם האכילה היא להטעים את המאכל השני, כמו בקוגל עם מלפפון חמוץ, לא מברכים על הקוגל, אבל אם אלו שני מאכלים שונים, ושניהם נאכלים כרגע לצורך שובע או אכילה, אף שאחד חשוב מהשני מברכים על שניהם. ברור שבסלט וחביתה יש לברך על שניהם.