לתרומות לחץ כאן

מקורו של "גילוי הדעת" על כוונת השמות

שלום,
בסידורים כמו "עוד יוסף חי" , "איש מצליח", "עבודת השם" ,"כוונת הלב" ועוד' יש בהתחלה "גילוי דעת" אך הוא שונה מסידור לסידור ובסידורים יותר ישנים הוא בכלל לא קיים, אפילו בגירסה הישנה של "עוד יוסף חי" הוא לא היה.
מה המקור של "גילוי דעת"? למה הוא לא היה בסידורים ישנים?
תודה

תשובה:

שלום רב

אני מניח שכוונתך לגילוי דעת של כוונת השמות, שענינו שכל השמות שאומר היום כאילו כיוונתי באמירתם כך וכך וכו'. אין בזה נוסח קבוע, המקור לכך הוא מדברי בעל האשל אברהם מבוטאטש, רבים פקפקו אם דבר כזה מועיל, שהרי הכוונה ענינה שהאמירה תהיה בכוונה הנדרשת, ומה מועילה הכרזה כזו בתחילת היום. ומכל מקום כדאי לומר זאת, שאם לא נכוין כהלכה לפחות יועיל לנו הדבר לדעתו של הגאון הנ"ל. זה לא נמצא בסידורים ישנים כיון שזה לא חלק מהתפילה אלא פשוט המלצה כפי שביארנו. ברוב הסידורים זה כלל לא קיים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל