פינות ראשי בתי התפלין של ראש על פי רוב מקבלות מכות
עד כמה מותר שיהיו הפינות לא מחודדות ומתי צריך לתת לתיקון
תשובה:
בביאור הלכה בסי' לב ד"ה נתקלקל אכן מלבט בשאלה זו, ונראה שנוקט שהשיעור הוא כ"חגירת צפורן" כלומר שאם תעביר ציפונך שם החסרון יורגש, קשה לומר בזה הגדרה במילימטרים מדוייקים, כדאי להראות לרב המומחה בדבר שיקבע אם יש צורך בשיפוץ.
בצלחה
חגירת צפורן שייך לאורך הצלע, אבל בפינות לא ביארתם מה השיעור
ועוד שלשון חגירת צפורן נזכר גם בבדיקת סכין שחיטה ושם הכוונה להרגשה דקה מן הדקה שלא יתכן בתפילין וגם נזכר גם בשפת כוס של ברכה. וא"כ מה השיעור בדיוק של חגירת צפורן האם כל הרגשה ממש.
כאשר מדובר רק בשפשוף המעגל את הפינות, מסתבר שזה תלוי בראיית העין, האם ממרחק של בין החזקת היד לעין זה נראה ריבוע. בכל מקרה של ספק כדאי לשפץ.
לכאורה שם רבוע תלוי בד' צלעות גם כשהפינות הן קצת עגולות
ואם כוונתכם שבמרחק החזקת היד מהעין צריך שיראה קרן חדה נראה שרוב התפילין צריכות שיפוץ
נראה שאתה מקצין קצת… אם נראה שהצלעות זויתיות ולא מעוגלות בפינה זה בסדר, אבל אם ניכר שמעוגלות קצת זו כבר בעיה, קשה לתת הגדרה ברורה צריך להראות למומחה.
הערה לרב שליט"א- אין צורך לפרסם אם אין בכך תועלת:
ראיתי שגם הרב ביאור הסופר (בסימן כ"א סעיף ה', ד"ה מצומצם) כתב בשם גדולי האחרונים, דנראה כי העיקר הוא לפי ראות העין- ואם אינו ניכר, אינו פוסל.
ושיעורו של הבה"ל (בסימן לב' סעיף לט' ד"ה נתקלקל) בא לומר דאפילו אם רואים ממש פגימה, כל זמן שאינה כחגירת הציפורן- יש להקל.
ויעויין עוד במה שכתב הרב משנת סופר שם בפרק כ"ד (סעיף ג' ס"ק ט') שאם ירד מעובי הצבע, או הטיח, ועצם עור הבית הוא מרובע, אין בו חשש פסול, דעיקר הריבוע הוא העור בעצמו.
ועוד שבביא הסופר (שם ד"ה אם) הביא מחלוקת האם דווקא בשעת העשייה צריך שיהיה ריבוע, או גם לאחר מכן.
וממילא הדבר הוא לא פשוט, וכמו שכתב אולי הרב, שהדבר צריך להיעשות ע"י ראות העין, ובמקרה של ספק- להראות למו"צ שיודע בדבר.
ומכ"מ נראה לכאורה דגם מי שכבר הניח תפילין שלא מרובעות לגמרי, אף דעתה נאמר לו לתקנן, מכ"מ אין לומר לו שלא יצא ח"ו.
יישר כח גדול על כל האתר.
לא הבנתי את דבריך בכלל! הרי דברינו אמורים באופן שהיה מרובע ונפגם והפגימה ניכרת לעין, והיא מהבית עצמו, וכאן באנו לדון מה שיעורה.
השאר תגובה