1)אם אני נמצא בזמן ארוחה עם לחם, ובדעתי לשתות תה אחרי הארוחה במקום אחר, כי אני לא רוצה להמשיך לשבת ולשתות את התה באותו מקום בו אני אוכל כרגע, ואני מברך ברכת המזון, ואז מכין לי תה ומברך עליו שהכל. יש בזה בעיה של ברכה שאינה צריכה או ברכה לבטלה כיוון שיכולתי אולי לשתות את זה בתוך הסעודה?
2)א.אני יודע שיש בעיה עם משקים מגולים שהיו בלילה לא מכוסים שיש בעיה לשתות. שאלתי היא, אם אני מרתיח קומקום בשעות הערב והולך לעשות כמה דברים בבית מחוץ למטבח ואז חוזר, יש בעיה של משקים מגולים?
ב.האם דין משקים מגולים אמור גם בתחילת הלילה, נניח יש שקיעה כבר, ואחרי השקיעה הנחתי משקה במטבח, הלכתי לחדר וכד' ואח"כ חזרתי לשתות, הדבר מותר?
ג.אם קמתי קודם עמוד השחר, והחלפתי מים בקומקום, והרתחתי, ויצאתי מהמטבח וחזרתי כעבור זמן, האם גם בזה יש בעיה של משקים מגולים?
ד. האם יש הבדל בין משקה לבין מאכל עם רוטב, או מרק וכד'?
תשובה:
שלום רב
1. אם יש לך צורך אמיתי לשתות את התה במקום אחר, כגון שאתה מתענג לעשות את זה בחצר הבית דוקא או בחברת אנשים מסוימים שאינם כאן, זה לא נחשב ברכה שאינה צריכה.
2. ראשית יש לדעת, שהעיקר להלכה שבזמנינו שנחשים אינם מצויים בבתים אין חשש של משקין מגולים [ורק לענין קידוש ושאר כוס של ברכה מקפידים בזה, וכפי שפסק השולחן ערוך ביו"ד סי' קטז סעיף א. אמנם, ידועה שיטת הגר"א שמחמיר בזה גם לזמנינו, וכן הביא הפתחי תשובה שם בשם השל"ה ששומר נפשו ירחק מזה, ומכל מקום בכל מקרה של ספק וכדומה ודאי יש לסמוך על הכרעת השו"ע. ולכן, אף שבכף החיים שם אות ז' הביא מדברי רבים מהפוסקים שיש לחשוש גם למשקה שהיה מגולה ביום בלי שראו אותו, לא נהגו להחמיר בזה אא"כ היה מגולה בלילה. לכן נראה שגם בזמן שעדיין ערים בבית אין לחשוש. כמו כן אם יש מסננת לקומקום ולא ניתן להכניס לשם דבר, נראה שדינו כמכוסה כיון שנחש לא יכול להכנס לשם. לגבי קודם עמוד השחר שאנשים לא ערים בבית אולי יש מקום להחמיר יותר, אולם מנהג העולם להקל בשהות מועטת.
3. ברוטב מועט לא נהגו להחמיר.
