שלום רב,
מה העניין של קריאת המגילה בערים שמוקפות חומה?
למה זה קשור אחד לשני?
תשובה:
שלום רב
ננסה לבאר את הדברים בצורה מדויקת:
יום הפורים נקבע לדורות בשני תאריכים שונים: במקומות המוקפים חומה מימי יהושע בן נון [המכונים "מוקפים" או "כרכים"], חוגגים את הפורים בט"ו באדר, ואילו בשאר המקומות [המכונים "פרזים"], הוא נקבע בי"ד באדר. זאת, משום שכאמור במגילת אסתר, בכל מדינות המלך אחשורוש מלבד שושן, נחו היהודים ממלחמתם ביום י"ד באדר ועשו אותו יום משתה ושמחה. אולם, היהודים שבשושן נלחמו יום נוסף, ועשו משתה ושמחה רק ביום ט"ו באדר. וכשם שבאותו זמן חגגו עם ישראל את הנס בשני זמנים נפרדים, קבעו חכמים אף לדורות, לקיים את הפורים בשני ימים חלוקים. לפיכך אמרו, שמקומות המוקפים חומה – הדומים לשושן שמוקפת חומה – יעשו את הפורים בט"ו באדר, ובשאר המקומות – בי"ד באדר. אכן, בשושן עצמה, אף על פי שאינה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, אלא רק מאוחר יותר, הואיל ואירע בה הנס בט"ו באדר, אף לדורות חוגגים בה את הפורים ביום זה (ראה: אסתר ט יז-כב; משנה במגילה ב א, וגמ' שם ב; רמב"ם מגילה פ"א ה"ד וה"ה; רמב"ן מגילה ב א, וראה שם שמבאר באופן נוסף; מאירי שם; ר"ן שם א א בדפי הרי"ף; טוש"ע או"ח תרפח א). הטעם לכך שתלו את הדבר בהיקף חומה מימי יהושע בן נון, ולא תלו זאת בהיקף חומה מימי מרדכי ואסתר, הוא כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, שהיתה חרבה באותו זמן. בכך שהערים שבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע יעשו פורים בט"ו, יראה הדבר כאילו אף עתה עומדות הן בבניינן ומוקפות חומה (ראה: ירושלמי מגילה פ"א ה"א; רמב"ם שם ה"ה; ר"ן שם; ב"י או"ח שם; ט"ז או"ח שם ס"ק א).
