שלום כבוד הרב.
האם מותר לשקר לצורך? אם כן באיזה מקרים?
אני ישמח לדעת מה המקורות של הדברים.
תשובה:
שלום רב,
בגמרא כתוב שבכמה דברים חכמים היו רגילים לשנות בדיבורם במסכת בפוריא ובאושפיזא (ב"מ כג,ב). וכן הזכירו שמותר לשנות למען השלום. כמו כן דעת בית הלל שאומרים לחתן על כלתו "כלה נאה וחסודה" למרות שהיא לאו דווקא כזו… (כתובות יז,א). והסיבה לכך היא שאיסור שקר אינו דווקא אי אמירת אמת, שאם כך מדוע הותר לשקר לצורך כך, וכי מותר לחלל שבת לצורך הדברים הללו?
אלא ודאי שאיסור שקר הוא בעצם מידה רעה, וכשמשתמשים באי אמירת אמת לצורך רמיה וגנות, זהו איסור שקר. ולכן כשיש תועלת בדבריו אין כלל איסור באי אמירת אמת, וראה עוד בדברי החזון איש בספר אמונה ובטחון פרק ד' (אות יג):
"וראוי לקבוע הדיבור במדת האמת המתוקנה ובמדת השקר המקולקלה. כי חז"ל החמירו בזה מאד וקלקולה מצוי מאד והפסדיה עצומים. והנה שינוי הדיבור מאמתת המדובר בשם שקר יקרא, וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו. שמשתמש בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו אלא אף השינוי שאינו משמש לגורם של אונאה בסיפור דברים של מה בכך בשם שקר יכונה ובכלל עון השקר הוא וכמו שאמרו ב"מ כ"ג ב' בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו במסכתא וכו' הנה הותר הדבר רק משום שכאן הגדת האמת יש בו מן הגנות ונבחר כחן השינוי והנליזה מן האמת אבל בדברים אחרים כיוצא בהן אף שהן דברים של מה בכך ואינו גורם בשקרו שום הטעה לחברו בכלל שקר הוא".
