בס"ד
לכבוד הרבנים שליט"א
1.האם מותר לתת לכלב או לגוי חלב אחרי בשר ? ומה הדין לבשלם עבורו בכלי טרף?(כי לאור מה שראיתי קצת בילקוט יוסף בישול לצורך אסור אבל האכלה בנפרד מותר ללא המתנה מקווה שהבנתי נכון)
2.האם חובה לתת בפסח מאכלים שאין בהם חשש תערובת חמץ לבעלי חיים וגם אינם ראויים למאכל אדם אבל לאכילת כלב יכול להיות שיהיה בסדר או שמא עובר על בל יראה ובל ימצא?
3.האם סכו"ם שמשתמשים בו גם לחלב וגם לבשר ועובר מדיח עם חומרים פוגמים יהיה מותר בשימוש לכתחילה?(זה המצב אצל חמתי אבל בסירים יש הפרדה)
4.אדם שאפה בתנור מאפה בשרי ובעוד התנור חם הכניסו לשמה מאפה חלבי זה נקרא נ"ט דאיסורא ואסור לאכילה?ומה הדין אם אחד מהם היה מכוסה?
5.תנור אחד שמשתמשים בו גם לבשר וגם לחלב ולא עברו 24 שעות והפעילו את התנור לכמה דקות על חום מקסימלי מה הדין?ומה לעניין תבניות האם חובה להפריד?ומה הדין אם התבנית נקייה אך לא עבר 24 שעות?
6.האם מותר להאכיל דגים במאכלים טרפים כמו חיות המים?
7.כמה מעלות זה חום שהיד סולדת בו לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זקוצ"ל זי"ע?
8.האם תבשיל בשרי רותח שהונח בכלי שני ויש בו חום שהיד סולדת בו יהיה בשרי?או שמא נאמר כלי שני לא מקבל טעם אפילו שהחום הגיע ליד סולדת?
9.האם יש סגולה לנרבן ולחץ כתוצאה מחזרה בתשובה?
תבורכו מפי עליון כל הרבנים וכל העוסקים בצ"צ לשם שמיים
תשובה:
1. הבנת נכון. אין כל בעיה לתת לכלב או גוי חלב אחרי בשר, אולם אסור לבשל זאת עבורו יחד, כיון שעצם הבישול יחד אסור ללא קשר למטרה, שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו.
2. כנראה כוונתך שיש בהם חשש תערובת חמץ. מאכל הראוי לאכילת כלב אסור להחזיקו בבית בפסח.
3. על הגעלת כלים בתוך המדיח ראה כאן.
4. אם היה מגולה אסור לאכול את המאכל החלבי, אם היה מכוסה יש להקל בתנאי שהיה הרמטי. לכתחילה אין לעשות זאת ! ראה עוד כאן.
5. לכתחילה חייבים לחכות 24 שעות. בדיעבד, במידה והתנור נקי והופעל 20 דק' יש להקל, פחות מכך לא מועיל כי לוקח זמן עד שמגיע לחומו מירבי ושורף את הבליעות. תבניות חובה להפריד ואם לא הפרידו חייבים להכשיר אותן, לא עבר 24 שעות התבשיל נאסר ולא ניתן יותר להכשיר את התבנית!
6. מותר מלבד איסורי הנאה.
7. נהוג להחמיר מ45 מעלות.
8. לא הבנתי. התבשיל כבר בשרי?
9. הסגולה הכי טובה לטפל בדרכים המקצועיות הרגילות. החזרה בתשובה היא חובה גמורה על כל יהודי ללא קשר לסגולות.
בהצלחה רבה וחנוכה שמח
שלום רב.
לגבי מס' 2.
חכם בן ציון אבא שאול פסק שמותר להאכיל דגים בתערובת כזו, הואיל ואינם ראויים למאכל אדם.
ולמרות שהם ראויים לבע"ח, הרי הטעם שצריך להיפסל מאכילת כלב הוא מפני שאפשר לחמץ עיסות אחרות. וכאן זה לא שייך.
3. כאן המדובר בסכו"ם, שדרכו בשימוש בכלי שני, וכפי תשמישו כן הכשרו, כך שאין צורך שיעלה בועות. ומדיח עם חומרים פוגמים ראוי לכך.
בברכה
2. אשמח למקורות.
3. המנהג תמיד להגעיל בגלל גוש וכו'.
2. אור לציון ח"ג, פ"ח אות ד.
3. אשמח למקורות. יען מלבד שאין זה מוסכם להחמיר בגוש, הן רוב תשמישו של סכו"ם אינו בגוש. ואפי' סכין הרבה יותר מצוי לחתוך בה בחום שאין היד סולדת.
אינני יודע לקבוע שכך הוא הרוב, והמנהג לחשוש בגוש כמו בכלי ראשון לחומרא, כיון שלא מדובר במלאכה קשה כל כך.
לגבי האור לציון, נראה שמדובר שם גם בדבר שפסול מאכילת כלב, אלא שניתן לתקנו על ידי תערובת.
מחילה שאני מטריח.
2. כמדומה שלא עיינתם בספר. ואולי מפני שטעיתי בציון, צ"ל אות ה.
הדברים מבוארים בהערות שם, ואינם משתמעים לשני פנים, ומבוססים על המג"א בסי' תמב ס"ק ז. והמג"א עצמו שם בס"ק ו כתב שהמדובר הוא בחמץ גמור בעודו משובח, שנפסל מאכילת אדם רק מחמת שהתערב [ובלבד שיהא קודם הפסח]. וכן פסק שם המ"ב בס"ק יט, כב.
3. אם אני מבין נכון את התשובה לבקשתי, אז אין מקור?
אכן אתה צודק, כאשר זה בתערובת ונתערב לפני פסח ואינו ראוי למאכל אדם – מותר. אבל אם אינו בתערובת אלא החמץ בעצמו – אסור.
השאר תגובה