שלום רב
אנחנו זוג נשוי.30 שנים. שנינו עובדים.
אני כל חודשיים טס לחו״ל ל 3-4 ימים לצורכי עבודה לבד!!!
אישתי פעם ראשונה בחיים נאלצת להיות באילת חמישה ימים מטעם עבודתה. כחלק מהעבודה..זה ימי עבודה דלה בתשלום לכל דבר.
ובכל זאת אני לא מסכים לה לצאת לבד כי זה עבודה עם הרבה חילונים למרות שאישתי לא משתתפת ולא תשתתף בארועים החילוניים שלהם כגון ים בריכה וכו׳… כל פעם אני אומר לה שיהיה לי קשה לבד אבל היא מתעקשת בכל זאת לצאת. מה לעשות מה הדין ?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה, בתחילה העדפתי שהרב אלעזר ולך ישיב לך, בגלל שהוא יודע לענות על פניות כאלו בצורה מכובדת ועשירה, מבלי לפגוע בהחלטיות של התשובה, אבל משלא נענתי על ידו, אעשה זאת בעצמי, ואני מתנצל מראש…
למען האמת כשראיתי את שאלתך, לא הבנתי היטב מדוע אתה מסרב להניח לה לנסוע עם חבריה לעבודה. האם זה בגלל האופי שלהם ואתה חושש לצניעותה, או משום שיהיה קשה לך להשאר לבד. אבל דומני שאתה טועה בחשיבה שלך.
אתה נוסע מידי חודשיים, נכון מטעם העבודה ואתה חייב לנסוע. אבל אתה משאיר אותה לבדה. הפעם יש לה הזדמנות לנסוע, ולהרגיש גם שהיא "שווה משהו" שנותנים לה חופשה מטעם העבודה. ואת זה אתה רוצה למנוע ממנה?? מדוע?? רק בגלל שיהיה לך מעט קשה?? אדרבה, אני הייתי חושב שאתה צריך לומר לה, כן תסעי, יהיה לי מעט קשה, אבל בשבילך אני אתגבר, ועתה פיספסת את ההזדמנות לפרגן לאשתך באמת. חשוב על הזדמנויות אחרות, ותהזר לא לפספס אותן.
גם הקנאות הזו, לחשוש לחוסר צניעות, היתה יכולה להיות במקום אם היה איזה סיבה לחשד כלשהו, או אם היית אומר לה בתחילת דרכם, שלדעתך, האישה גם היום כל כבודה בת מלך פנימה, ואתה תדאג לפרנסת הבית. אבל לחשוד בה סתם כך באמצע החיים? אני לא מכיר אותה, אבל אולי אני הייתי במקומה, הייתי נפגע… חשוב על הדברים.
שתזכו לחיים מאושרים עד מאה ועשרים, ורוב נחת!
