קראתי באיזה מקום שאחד מחכמינו אמר אם תפילתי שגורה בפי טז הוא חי אם לא אז הוא מטורף מה יש טלפתיה והאם יש לאדם השפעה כל כך רבה על אחר?
תשובה:
שלום רב
כוונתך לאמור בברכות לד עמוד ב: אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף.
לחלוטין לא מדובר בטלפתיה… מדובר באדם שחי עם קשר בלתי אמצעי לבורא עולם, שיכול היה לחוש ממש כיצד תפילתו מתקבלת בשמים על ידי רוח הקודש. כדי להמחיש לנו מי הוא אותו רבי חנינא בן דוסא, יש מעשה נפלא שאירע בבתו, שהכינה נרות שבת ולפתע שמה לב שבמקום שמן הכניסה בכוסיות חומץ שאינו ראוי לבעירה, והיתה מצטערת מאוד [כנראה מחמת עוניים לא יכלו לרכוש שמן תמורתו], אמר לה אביה, מה יש לך להצטער "מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק". וכך היה שנרותיה דלקו כרגיל באותה שבת.
ומובא בספרים שביאור הדברים כך הוא: הרי האמת היא שאין טבע בעולם, אלא שהקב"ה קבע כללים להנהגתו, כדי שלא תהיה השגחתו גלויה, ותנתן הבחירה לאנשים בין טוב לרע. אבל לגבי אדם שאצלו התפיסה בחוש היא שבאמת אין הבדל כלפי הקב"ה בין שמן לחומץ, ושניהם דולקים באופן ניסי שווה, ממנו הקב"ה אינו מסתתר! ואצלו השגחתו יתברך גלויה לעינים ממש.
נקל לשער שאדם כזה עשוי להרגיש אם תפילתו מתקבלת לפני הקב"ה.
מכאן נבין מי הם חכמי הדורות באותם ימים וכמה תוקף יש להוראותיהם והדרכתם.
שבת שלום.
אז מה הכוונה מטורף?
מטורף פירושו מבולבל כמו ביצה טרופה… אולם כאן הכוונה שהתפילה שבה כביכול ריקם. כמו נטרפה עליו השעה. ספינה שנטרפה בים.
אחר המחילה, שאלת השואל יפה וניתן למצוא הערה בדברי הראי"ה קוק זצ"ל בספרו עין איה על אגדות עין יעקב וז"ל-
ברכות א פסקה קטז- היחס בין אדם לחבירו הוא נמצא בפועל מצד הדיבור. והתקבלות פעולת התפילה מאחד על חבירו ודאי באה מצד היחס הנמצא בהכרח בין כל איש לזולתו לפי האמת. ע"כ מתגלה היחס באורחות הדיבור.
'ותן לחכם ויחכם עוד'
מעניין. לצערי לא הבנתי את הציטוט היטב מחמת קיצורו ועומקו, אם יש לך ביאור עליו נשמח אם תשתף אותנו.
השואל תמה, 'האם יש לאדם השפעה כ"כ על אחר'?!
על כך השיבותי מדברי הראי"ה קוק, ואף שדבריו מוסדים על עומקים במרחבי הנגלה והנסתר, דבריו נאמרו על דברי הגמרא בברכות- תורף דבריו לענ"ד, שהשפעת האחר ניכרת בדיבור חבירו בהתאם לרמת הקשר ביניהם! ומאחר שידוע שרבי חנינא הזין את העולם כולו והוא הסתפק בקב חרובין- קל להבין שידע לחוש את החולה.
השאר תגובה