שאלה:
איך מגיעים לקיום מצוות לא ממניעים אישיים אנוכיים (לחץ חברתי, כבוד, וכדו') אלא "למען שמו באהבה"? אינני מנסה לתהתיימר. ברור שזה עבודת-חיים ולא על רגל אחת אבל איך אומרים? גם הנסיעה הרחוקה ביותר מתחילה בצעד א' קטן. ואני מגשש באפילה למצא את אותו צעד אחד קטן.
תשובה:
שלום וברכה
אני חושב שכל יהודי שומר מצוות אינו עושה זאת בגלל לחץ חברתי. כל אדם שבעל הכרה בסיסית באמונת ה' רוצה לקיים מצוות, ובכלל העמדה הבסיסית של בן אדם הוא כמאמין שיש אלוקים בורא לעולם ושיש מטרה ותכלית לבריאה, וכל בן אדם מאמין שיש אמת וצדק וערכים נכונים שהם נקבעו על ידי מישהו שדעתו למעלה מן ההשגה האנושית ואי אפשר לפקפק בהם, ואותם כולם חייבים לשמור [ולכן הוא כועס על אדם אחר שהוא גונב או רוצח].
וממילא כל אדם רוצה לקיים את רצון ה', נכון הדבר שהלחץ החברתי עוזר לפעמים במצבים קשים להמנע מהחטא, נכון שיש שהיו נופלים בנסיונות לולי התמיכה החברתית וכו', אבל הרצון האמיתי שלהם, הוא ודאי לקיים מצוות, הם הרי יודעים ומאמינים. תשאל כל אדם שיצא הערב מבית הכנסת לאחר ערבית אם הוא מוכן למכור לך את התפילה באלף דולר, בלי שאף אחד ידע וגם אתה לא מכיר אותו, נראה אם מישהו ימכור לך… זו רק בדיקה אחת, יש הרבה אפשרויות לבדוק זאת, אבל חשוב לשים לב לזה, לא כל סיוע ודירבון הופך לעצם המטרה, בסופו של דבר המטרה היא אמיתית לגמרי.
ערב טוב ומבורך.
