שאלה: אני אמא ל5 ילדים כשהקטנה ילדתי לפני חודשיים. בעלי אבא מקסים אך עובד עד שעות מאוד מאוחרות וכמעט לא שותף לגידול הילדים.
לבעלי יש אחות ולה ארבעה ילדים גדולים יותר, גרה בשכנות אלינו אך היחסים לצערי מאוד קרירים ולא הדדים. אני מאוד פגועה ממנה מכיוון שלמעלה מ4 שנים לא באנו לביתה, כל ההריון האחרון לא התקשרה אפילו פעם אחת, אפילו לא איחלה בהצלחה לפני הלידה בחודש תשיעי, ובאופן כללי בכל מפגש איתה יש מתח ואוירה של עקיצות מצידה. אני מצידי מזמינה אותה כל סוכות לסוכה.
השאלה הינה הבאה: בני הבכור עוד ארבעה חודשים בר מצווה ובנה עוד שלושה חודשים בר מצווה.
בעלי, במעט זמן שיש לו, כבר קרוב ל10 חודשים מלמד את בנה לקריאה בתורה )כל אחד בנפרד).
מאוד מפריע לי וגם לשאר ילדי ובמיוחד לבני שגם לו יש בר מצווה עוד מעט בע"ה, שבמעט זמן שבעלי בבית, הוא מוצא זמן ללימוד האחיין, וזה תמיד בא על חשבון זמן עם הילדים שממש משוועים לזמן איתו, שלא נדבר על זמן איתי. כל זה לא היה מציק לי כל כך אם לא הייתי מרגישה זלזול וחוסר הדדיות כזה מצד אחותו. עברנו הריון, לידה, רכישת בית- אירועים משמעותיים בחיינו עוברים כשהיא מתעלמת מאיתנו. גם באמצע ההריון ובתקופה שבעלי מלמד את האחיין היא הזמינה את כל המשפחה לארוחה משפחתית חוץ מאיתנו. דבר שפגע בנו.
בעלי מסכים איתי שאחותו לא בסדר כלפינו וחושב שנובע מצרות עין אך שבנה, האחיין שלו, לא אשם.
אני מרגישה שכדי שהוא ילמד את האחיין לקריאה בתורה, אני גם משקיעה מאמץ בכך שמוותרת על העזרה שהייתי יכולה לקבל מבעלי או השקעה בילדים שלי, ובנוסף צריכה לשמור שהקטנים לא יפריעו לו בלימוד, ואני מרגישה שזה לא מוערך כלל בעיני גיסתי מכיוון שמעולם לא שאלה אותי או הודתה לי או התעניינה בי איך אני מסתדרת ומה דעתי על כך.
מה הפתרון הנכון למצב? הייתי רוצה להיות יותר עם אורך רוח כלפי הנושא אבל אני לא עומדת עדיין בניסיון הזה..
תשובה:
שלום רב,
אכן ממש לא נעים, ההרגשה שלך ברורה לגמרי, וגם של הילדים. אין ספק שהם שמים לב לכך, ובתוך תוכם הם כועסים. אולם אני לא בטוח שזה כדאי להפסיק עכשיו את הלימוד בין בעלך לאחיינו. לאור מה שאת כותבת דבר כזה, בהחלט בכוחו לעורר "מהומות" בינך לבין גיסתך. דבר שברור לי שאינו רצוי גם מצידך.
בנוסף, אני לא רוצה להצדיק את מעשיה לדרכיה של גיסתך, אבל רק כדי לדון אותה לכף זכות, חוסר ההתעניינות מצידה לפעמים נובע מאופיה ולא דווקא בגללך. האופי שלה כנראה הוא יותר בתוך חוג משפחתה המצומצם. ואני מאמין בחיי היום יום קל לה יותר ממך, ולכן היא לא לגמרי שמה לב לקשיים שלך.
יחד עם זה, אני בהחלט סבור שכדאי לפתח את הנושא עם הבעל, זה נושא חשוב מאד, שראוי שהוא יהיה מודע לכך, זה לטובתו לא פחות מלטובתך ולטובת הילדים.
