שלום,
חניתי במקום חניה רגיל ומסודר. עם שובי לרכב, הופתעתי למצוא רכב שחנה באופן שחוסם אותי לגמרי, ללא כל אפשרות נורמאלית לצאת.
לא ראיתי כל סימנים, שיכלו לעזור לי לאתר את שמו או מס' טל' של בעל הרכב.
(הייתה, אולי, אפשרות לצאת באופן שמסכן אותי ואת משתמשי הדרך, באופן שאצא לכביש עירוני בניגוד לכיוון התנועה, ואז אנסה איכשהו להסתובב, וגם זאת – תוך כדי עלייה למדרכה וירידה ממנה, מה שעשוי לגרום נזק למרכב הרכב)
האם באופן כזה, יש לי רשות לנפץ את זגוגית הרכב החוסם, כך שאוכל לפתוח את דלתו, לשחרר את בלם-היד (Handbrake) ולהרחיק את הרכב החוסם ממני?
אם לא, מהן האפשרויות שמציעה לי ההלכה במקרה כזה?
תודה.
תשובה:
שלום רב,
בעיקרון מותר לשבור את הרכב החוסם כדי לשחרר את הרכב שלך. אבל, כיון שמדובר בנזק לא סביר ביחס לנזק שייגרם לך אם תמתין עד לשובו של בעל הרכב החוסם, או אם תעלה על המדרכה, אסור לעשות כן.
מקורות:
עיין שו"ע חו"מ סי' תיב סעיף ב שאם אדם מניח כדים ברשות הרבים וחוסם את המעבר עד שאי אפשר לעבור מבלי לשבור אותם, מותר לשבור ולעבור.
לעניין שהנזק חייב להיות סביר עיין בעלון המשפט גליון 30 עמוד ד.
תודה על תשובתכם.
לגבי "כיון שמדובר בנזק לא סביר ביחס לנזק שייגרם לך אם תמתין עד לשובו של בעל הרכב החוסם" – כאמור, המוצא שחשבתי עליו הינו שבירת זגוגית דלת הנהג, כניסה לרכב, ושחרור בלם היד, לפינוי הרכב החוסם למקום אחר, ללא שבירת או קלקול עצם הרכב. אם הייתי צריך לחכות לו שעתיים-שלוש, איך מודדים את הנזק שלו ביחס לנזק שלי? או אם, למשל, אני ממהר הביתה לעזור לאשתי שאינה חשה בטוב (שזה היה המקרה בשאלה שלי)?
תודה.
קשה לקבוע כמה בדיוק השיעור שייחשב כסביר. ודאי שאין צורך שהנזק של הנחסם יהיה שווה לנזק של החוסם. הדוגמאות שהגרמ"מ פרבשטיין נתן היו שהגמ' (ב"ק דף כח ע"א) מתירה להרוג שור העולה על גבי שור אחר כדי להציל את השור הנתקף, אבל הגמ' לא התירה להרוג שור המתכוון לדרוס על גבי כוס זכוכית. בהקשר לכך, ניתן גם לומר שהגמ' גם לא הגבילה שהשוורים חייבים להיות שווים בערכם ואף הפוסקים לא הביאו הגבלה כזו.
לכן נראה לי שאם הנזק של הרכב החוסם אינו עולה על פי שלוש מהנזק של בעל הרכב הנחסם, ודאי מותר לנפץ את החלון. אבל אם הנזק עולה על פי שלוש ייתכן שאסור.
השאר תגובה