שלום לרבנים,
יש לי כמה שאלות לגבי כשרות:
1. אני משתמשת בתנור אפייה גם לבשר וגם לחלב – וכמובן מכשירה לפני השימוש, מנקה היטב עם מסיר שומנים ומפעילה כ40 דק' על החום המירבי – האם חייב להמתין 24 שעות בין בשר לחלב?
2. מה דין התבניות והרשת של התנור? אין לי אפשרות לבצע ליבון באש כי זה יהרוס את התבניות..
3.יש לי כלים של המטבח פלסטיק של הילדים, ובטעות השתמשנו בשר ואח"כ חלב – מה דינם?
4. קערה נירוסטה שהיה בה שימוש למוצרי חלב קרים ( סלט חלבי ) – האם דינה חלבי?
5. מצקת, מרית וכל הגשה מתכת – מה דינם אם השתמשתי להגשת בשרי? במידה והם בשריים ניתן להכשיר ע"י הגעלה ולהשתמש לחלב?
6. כלי קרמיקה/חסר/פורצלן – הבנתי שלא צריך להטביל – האם אני צודקת?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
1. אף שמעיקר הדין די במה שאת עושה חובה להמתין 24 שעות, כיון שעלול להיות שהחום אינו מוציא את כל הטעם, ונוהגים להתרחק מן האיסור ובנוסף לכל הנ"ל להמתין עד שהטעם יהיה פגום.
2. תבניות ורשת אם השתמשו בהם בתוך 24 שעות לחלב ולבשר, או לחילופין לא היו נקיות די הצורךמהמין הראשון כשאפו בהם את המין השני, אין אפשרות להכשירם מהטעם שהזכרת, שעל ידי ליבון הן מתקלקלות. אולם, אם היו נקיות ולא השתמשו בהן בתוך 24 שעות לשני המינים, ניתן להכשירן באותו אופן של התנור.
3. כלי פלסטיק קשיח העומד היטב בחום ניתן להכשירו על ידי הגעלה בתוך סיר מים רותחים המבעבע על האש [כשהסיר והכוסות שניהם לא באו לשימוש בתוך 24 שעות. ויש שהחמירו שלא מועילה להם הגעלה, ראה במקורות.
4. סלט חלבי קר אינו אוסר את הכלי. אולם אם שעה בתוכו 24 שעות זה תלוי בכמות ובמרקם ובאופן זה תשאלי שוב.
5. כלי המיוחד לבשרי נהגו שלא להגעילו כדי להשתמש בו לחלבי. אולם כלי פרווה שנעשה בשרי באופן מקרי מותר להגעילו כדי להשתמש בו לחלבי. וכך הוא הדין אם המטבח כולו לא היה כשר ועתה באים להכשירו ולחלקו למינים השונים.
6. כאן אנחנו עוברים להטבלת כלים הנוהגת בכלים חדשים. גם כלים כאלו טעונים טבילה אך ללא ברכה. הסיבה לכך, היא משום שהם מצופים שכבה דקה של זכוכית. ראה יביע אומר ח"ב סי' ח.
מקורות:
על הגעלת כלי פלסטיק, ראהבשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב סי' צב) ושו"ת קנין תורה (ח"ב סי' צ"ב) ושו"ת להורות נתן (ח"ו סי' סט) החמירו בזה שלא מועיל לפלסטיק הגעלה שדינו ככלי חרס, לעומת זאת בשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' קסג האריך באופן עשיית כלי פלסטיק ומסיק שאפשר להכשירן בהגעלה וכ"כ במנחת יצחק ח"ג סי' סז ובציץ אליעזר ח"ד סי' ו ובשו"ת שאלי ציון ח"ב סי' כג שו"ת באר משה ח"ב סי' נג, ושו"ת אור לציון ח"ג פ"י סי' יג, וחזון עובדיה (פסח עמ' קנא), הקילו בזה וע"ע ביסודי ישורון ח"ו עמ' קע, ובספר סידור פסח כהלכתו (פ"ט הערה 49 בשם הגרי"ש).
