האם ניתן להכשיר כלים עם ציפוי טפלון ?
תשובה:
שלום רב,
הכשרת כלי טפלון נעשה ע"י הגעלה. אולם אם המדובר הוא במחבת לא ניתן להכשירו.
מקורות:
ראה בשו"ת אגרות משה (אבה"ע חלק ד' סוף סי' ז') שכתב שאפשר להגעיל כלים העשויים מטפלון. אולם במחבת כתבו כמה פוסקים (וכן הביאו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל), שמכיון שאין רגילים להשתמש בו עם הרבה שמן אין מועיל לזה הגעלה, וליבון אינו שייך בזה מכיון שהחומר יתקלקל על ידי האש, ומכיון שאין בזה הפסד מרובה אין מקום להקל בזה.
אם הבנתי נכון, מדובר רק בהגעלה לפסח, שאז הנידון הוא על בליעות בלי רוטב, וגם אין הפסד להחמיר.
אבל מחבת טפלון שבלעה איסור, לפעמים בולעת בדרך בישול [כמו שקרה לי עכשיו], וגם יש הפסד של כל הכלי אם נאסור להגעיל.
האם מותר?
נחלק את השאלה לשתים: כאשר הבליעה היתה ללא משקה אולי רק מעט מאוד שמן שלא ידבק, אזי גם לענין בשר בחלב יש צורך בליבון חמור שלא אפשרי כאן. בשעת הדחק, יש שסמכו על השו"ע הרב [תנא יג] שבזה אחר זה תמיד זה נחשב היתרא בלע גם במחבת בת יומה, אבל רבים חולקים [ראה מהרש"ם ח"ב סי' מב] וכן המנהג. ואם היו יחד הבשר והחלב בכל מקרה צריך באופן זה ליבון חמור.
כאשר זה בלע על ידי משקה, נשפך שם חלב, או טיגון בכמות גדולה יותר של שמן, די בהגעלה או ליבון קל.
מעשית במחבת לא ניתן לעשות הגעלה, כיון שיש צורך בנקיון מוחלט שאינו אפשרי במחבת, ויש לעשות ליבון קל על האש, או בתוך תנור למשל 40 דקות על החום הגבוה ביותר, כמובן אחרי נקיון עד כמה שניתן, ולאחר 24 שעות ללא שימוש.
במחילה אבל אם מחבת בשרית בת יומא בלעה חלב ע"י בישול איך כבודו התיר ע"י ליבון קל הרי לכאורה הבשר הבלוע נהיה חנ"ן והבשר הרי נבלע ביבש וצריך ליבון?
שאלה מענינת, סוף סוף בליעת הבשר היתה בזמן שהיה היתרא בלע ולזה מועיל ליבון קל הגם שהיה יבש.
השאר תגובה