כמה שכר מותר למתרים לקחת מסך התרומות?

ב ה
ראשית תודה על התשובות שניתנו עי
שנית שאלה נוספת
יש לי בה שלושה ילדים ושלשתם בבעיות בריאותיות קשות וגם כלכליות קשות עקב כך הקשה מכולם אך הוא הבכור החולה ל"ע במחלה ההיא אנו תיקווה שיאריך ימים נגד כל תחזית רפואה
ובכן השאלה היא כזו הנני מתרים חברים שלי מכריי מיודעיי אבל הנני אומר להם שזה עבור הבכור כיוון שזה הכי קשה ובאמת לו זקוקים להרבה תקציב. אך אמרתי לאישתי שיש לנו עוד שניי בנים שגם הם זקוקים לכספים לטיפולים רפואיים ושיקומיים  ואז נחלק חצי חצי וזאת ללא ידיעתו כיוון שאיך שהוא יידע אין סיכויי שהוא יסכים לחלוק ובכן שמעתי הלכה כי יש זכות למתרים בכל מיקרה לקחת לעצמו עד 49% באם הוא יוזם את ההתרמה הכל ממנו כל ההוצאות המאמצים וכו.

מה דעתכם רבנים יקרים

תשובה:

שלום רב,

ממש קשה לי לשמוע את המצב, אבל העצה שלך אינה פשוטה כלל.

הכסף שאספת עד היום ללא ספק שייך במלואו לבן הגדול. הרי מיד כשקיבלת את זה זכית את זה בשבילו. ולכן ודאי שאסור לגעת הכסף זה.

גם הכספים האחרים שתאסוף עבורו, לא ראוי ולעניות דעתי גם אסור לך לקחת עבור עצמך על האיסוף וההתרמה. הכסף עבור ההתרמה הוא שכר על ההתרמה. במקרים כאלו ניתן לקחת או אם מסכמים על כך מראש וזה שכר עפ"י הסיכום כמו כך עובד ומעביד. או במקרה שלאס סוכם אבל מקובל הוא לתת שכר כך וכך. וכאן צריכים להבין, שכר זה הוא רק במקרים שמקובל לקחת שכר. במקרה שלא מקובל לקחת שכר כמו כשאב אוסף עבור בנו, אסור לקחת שכר ללא שיכום מראש. וראה במקורות.

כאן כדאי להדגיש, כי כלל אין כל היתר לקחת ללא כל גבולות 49% מסך התרומות, וראה במקורות.

הייתי מציע לך להתרים "עבור הילדים" בלי לפרט יותר מדאי, כלומר, אתה יכול להדגיש יותר את סיפרו של הגדול, אבל לציין שגם האחרים זקוקים.

שיהיה לכולם רפואה שלמה והצלחה רבה

מקורות:

ראה בקובץ הישר והטוב (כרך י"ב עמוד כה) שכתב הגאון רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א דברים ברורים: "עלינו להתייחס לשמועה האמורה שמותר לכל אספן ליכול אחוז מסך תרומות בצורה שונה שלעולם שכר האיסוף צריך למדוד ולשער בכל מקרה לגופו של ענין כמתבאר לעיל לפי כמות הזמן והמאמץ שנדרש האספן להשקיע בעבודתו והמוניטין הקיימים למוסד שלשמו הוא אוסף ההוראה רק אומרת שאפילו במקום ששיווי עבודתו של האספן מגיעה לאחוזים גבוהים מסך התרומות כל עוד שרוב הכסף נשאר בקופת הצדקה יש לעמלה זו הצדקה עפ"י דין אבל אם יטול לעצמו מחצית מהרווחים ולא יישאר לצרכי הצדקה והנהנים ממנה יותר ממחצית הכסף אין הדבר ראוי וכאמור".

עוד הוסיף שם דבר שראוי לדעת, ושייך גם במקרה זה: "בענין זה יש להוסיף שאף שמקובל בזמנינו לקחת שכר עבור איסוף תרומות כל זה שאוסף למוסדות צדקה וחסד או לישיבות ומוסדות חינוך אבל עבור איסוף לצרכי זקקים מסוימים כחתן יתום או משפחה שנקלעה לקשיים או לחולה שצריך כסף לרפואתו וכדו' אין מקובל לקחת כלל שכר אלא עושים ומעשים לשם שמים שלא ע"מ לקבל פרס ואלו שגם את זה עושים קרדום לחפור בה משנים מדעת הנותנים וגורמים שאנשים ימנעו וינעלו דלת בפני גבאי צדקה אחרים וגורמים שם רע למתעסקים לש"ש ועתידים ליחן את הדין והם בכלל האנשים שאינם מהוגנים שהזכירו חז"ל לענין זה".