מה הדין אדם שנכנס לחובות בגלל קניית נכסים למען הבטחת עתידו הכלכלי, וכעת הוא עבר תאונת דרכים קשה ה' ירפאו ויחלימהו, ולא יכול להמשיך לגלגל את חובותיו, האם ניתן לשלם אותם מהצדקה או שחייבים הממונים על נכסיו למכור לו את הנכסים ולדאוג לו רק לפרנסתו הקבועה מכספי הצדקה.
והאם יש לחלק בין מקרה שהנכסים מממנים לו המחיה או שקנה אותם להרווחה בעלמא.
תזכו למצוות
תשובה
שלום רב,
אין ספק שאם אין לו לשלם את חובותיו שעליו למכור את נכסיו בכדי לשלם. וכפי שאמרו מיניה אפילו גלימיה דעל כתפי (כמובן הכל תלוי בדיני סידור בע"ח. יחד עם זה אם רוצים לפרוע את חובותיו מכספי הצדקה שנאספו עבורו, בכדי שיוכל להמשיך ולהחזיק את נכסיו לצורכי מחיתו. מותר.
אשר לשאלה השניה, אני לא מכיר את הסיפור, אבל יתכן שזה לא ראוי שאוספים כספים מאנשים למטרת צדקה, כשהמקבל הוא במצב טוב יותר (כלכלית) מהרבה אנשים. ויש לו בטחון כלכלי ארוך טווח שיבטח לו גם כספים "להרווחה". ואולי גם אסור לאסוף במצב כזה צדקה. למרות שכבר אמור חז"ל שאם היה רגיל, אוספים עבורו צדקה גם סוס לרכב עליו. (רמב"ם פ"ז מהלכות מתנות ענים). אולם זה רק במקרה שהוא נחשב לעני ונזקק לצדקה. על כך נאמר שאפשר לאסוף עד כדי סוס לרכב עליו אם היה רגיל בכך. אבל אם אינו נחשב לעני, סתם לאסוף לצדקה כדי שיהיה לו סוס לרכב עליו יתכן שאסור. [ועי' בהערות הגרי"ש אלישיב זצ"ל כתובות סז,ב שכתב כעין זה].
אם כת"ר יוכל לבאר לי למה לא נחשיב את החובות כצורך אלמנטרי שחייבים לדאוג לכסות אותם, וכיון שהוא עצמו לא עומד למכור את הנכסים כרגע מחוסר רצון או חוסר יכולת, הרי שהצורך לא יהיה הנכס שאינו נחשב צורך שגובים צדקה עבורו, אלא מה שעומד על הפרק עכשיו שזה סילוק החובות.
לא הבנתי מדוע אתה סבור שיהיה מותר לו לקבל צדקה. אם המצב הוא שאם ימכור את נכסיו (כמובן ללא הבית שהוא גר בו – ראה יו"ד סי' רנג סעי' א') יהיה בזה כדי לכסות את חובותיו וישאר כדי מחייתו, מדוע שיהיה מותר לו לקבל צדקה? הרי הוא לא עני. אלא אם כן אין לו יכולת למכור את נכסיו כעת, אז מותר לו לקבל צדקה כדי מחייתו כדין עשיר הנמצא רחוק מביתו ונגמר לו הכסף שרשאי לקבל צדקה כדי מחייתו. ראה בשו"ע שם . אבל גם זה יש מקום לדון רק על חובותיו המעיקים כעת, אין שום סיבה לשלם את כל חובתיו, שכעת הוא לא יכול למכור את נכסיו. גם בעשיר לא מסתבר שהוא זכאי לקבל עכשיו אלף זוז כדין עני אם נגמר לו הכסף במקומו. אלא הוא זכאי לקבל כדי מחייתו עד שיגיע לביתו.
אם בכל זאת אתם רוצים לדאוג לו שלא ימכור את נכסיו ובכל זאת יחזיר את חובותיו, אתם צריכים להסביר היטב את הסיפור למי שפונים אליהם, בכדי שנתינתם יהיה כדין מתנות שודאי מותר לו לקבל.
אפרט יותר את המקרה, המדובר שיש לו כדי מחייתו גם עתה מתורם שלקח ע"ע לפרנסו, ולכן פשיטא כמו שכתב כת"ר שאינו עני, והיה לי טעות בחושבי שתשלום חוב הוא צורך המחייב בצדקה ובפרט שזה חוב שיש לו פיתרון קל, שזה למכור את הנכס, אלא שהשאלה היא אחרת: היות שהרופאים אומרים שלצורך השיקום והריפוי אסור לו להיות בלחץ נפשי, והוא לא ישמע לנו למכור רק ימשיך לגלגל או למצוא פתרונות לכך, האם זה מוצדק לבקש צדקה מאנשים עבורו שבעצם זה לצורך ריפויו, או שאיבעי ליה ליתובי אדעתיה, וכמו שכתבתם אין זה הוגן לבקש צדקה עבור מי שמצבו טוב מרוב בני אדם.
אם אכן זה המצב, א"כ הרי זה כמו עשיר שאינו יכול לממש את נכסיו שמותר לו ליטול מן הצדקה כפי שהבאנו. אולם נראה שגם כאן, אין ליטול צדקה לכיסוי כל חובותיו. אלא רק את החובות המעיקים יותר בכדי שלא להעמיס על האיש.
השאר תגובה