טעימה מחלבי בתוך 6 שעות כדי למנוע ברכה לבטלה

אני לא מבין למה כבודו קורא לזה "יש שהקלו", הרי אם אדם לא יטעם, עובר איסור דרבנן לעומת אם לא יטעם שנפסק בשו"ע שהאיסור הוא איסור תורה.
לא זכיתי להתחיל להבין מה הצד שלא לטעום אם ברך בטעות?
דיברנו על זה רבות בעבר, אבל לא זכיתי להבין את השאלה מתחילה בכלל, הרי גם לסוברים שאיסור ברכה לבטלה הוא דרבנן, הוא ודאי חמור יותר מלטעום מעט חלב אחרי זמן שעבר מארוחה בשרית, שרחוק מאיסור תורה כמרחק מזרח ממערב.(הרי מהתורה אסור דווקא אם בושלו יחד הבשר והחלב)
אז אני פשוט מתקשה להבין את זה.

קראתי בעיון, וחזרתי על כל השיעור כולו.
ואני מבין קצת יותר כעת, הנושא של שב ועל תעשה וכו
אבל סוף סוף, יש לנו את דעת רבי אליעזר שמוזכרת שם שקום ועשה עדיף על שב ואל תעשה (שנלמד מעניין נתינת דם הקורבנות), ויש לנו מחלוקת די שקולה מערכה נגד מערכה בראשונים האם ברכה לבטלה היא איסור תורה או איסור דרבנן.
אז יוצא מעין ספק ספיקא להחמיר שכן לטעום.
ספק שמא ברכה לבטלה היא איסור תורה, ואם תמצי לומר שברכה לבטלה היא איסור דרבנן בלבד, שמא הלכה כרבי אליעזר שקום ועשה עדיף על שב ואל תעשה.
ועוד משהו, למה שלא נציע לאדם שברך על שוקולד חלבי בתוך 6 שעות לארוחה בשרית, שיטעם מעט מבלי לבלוע ויפלוט מיד, ואז ממה נפשך החיך נהנה ממתיקות השוקולד לכן ברכה לבטלה אין כאן, אבל לא בלע אז אין זו אכילה ויוצא שלא עבר על איסור אכילת חלב בתוך 6 שעות לבשר.

1. חד משמעית אין להתעלם ואין למחוק חלילה דברי אחרונים. רק מה שהתפלפלנו הוא לצורך הדיון ולימוד,מחפש להבין את המהלך וכתבתי שאני מתקשה להבין אותו גם אם הייתה יוצאת בת קול ומכריזה שאיסור ברכה לבטלה הוא דרבנן,עדיין הייתי מתקשה להבין איך מותר לעבור על איסור דרבנן שיש לו סמך בפסוק מהתורה (ואני לא מכיר אף מקום אחר בתורה שמעיד על איסור נוסף שהשם לא ינקה את זה העוון) כדי לא לעבור על איסור דרבנן קל יותר בהרבה שהוא גדר דגדר דגדר של איסור תורה)
2. ברור שאין היתר לטעום אבל כאן בדידן זה לעשות ספק איסור כדי להציל עצמו מאיסור ודאי(דהורייתא או דרבנן)
אני בטוח שאתה מבין את הקושיות שיש לי,מותר לי להתקשות בהבנה,יש פה הרבה דברים סתומים שאין עליהם מענה

אם לא הייתי שואל,כנראה לא הייתי יודע כמעט כלום.
גם היום אני בקושי יודע משהו,אבל לפחות ששואלים מתבררת התמונה,אם כי כאן בדידן ספציפית איני מבין למרות ההסברים.
אבל לחלוק? מאן דכר שמיה?
רק רציתי ללמוד להחכים ולהבין,והכל בידידות והערכה ובתודה אליך

לא הבנתני נכון,כוונתי הייתה תמיהה על הלשון 'הקלו לטעום', בעוד לפוסקים מסויימים יש חובה לטעום,באופן שאם לא יטעם זו חומרא המביאה לידי קולא (להחמיר שלא לטעום חלב בתוך 6 שעות לבשר אפילו שבזה שלו תואם נמצא מקל באחד הנושאים הכבדים במשקל חומרתם=ברכה לבטלה)
זו הייתה הכוונה בתמיהה,לא עליך חס ושלום.
איך אוכל לתמוהה על ידיד נפש של כעשור,ודאי שום דבר לא אישי בתמיהות.