לתרומות לחץ כאן

טעימה מחלבי בתוך 6 שעות כדי למנוע ברכה לבטלה

בירך על מאכל חלבי לאחר 5 שעות או פחות או יותר שאכל בשרי. מה הדין

תשובה:

יש שהקילו לאחר 4 שעות מאכילת הבשר שיטעם מעט מהחלב כדי שלא תצא ברכתו לבטלה, ויש שהקלו בכך אפילו לאחר שעה אחת בלבד ובלבד שידיח את הפה היטב.

מקורות:

בדרכי תשובה סי' פז אות כא הקל בכך לאחר 4 שעות, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שפט כתב להקל לאחר שעה אחת בלבד. ויש שחילקו בזה בין הקיץ לחורף, שהרי בחורף שהיום קצר נראה שלדעת השו"ע די בהמתנה מועטת יותר, וראה מש"כ בזה בשו"ת יד נתן ח"ב סי' לד.

הצטרף לדיון

12 תגובות

  1. אני לא מבין למה כבודו קורא לזה "יש שהקלו", הרי אם אדם לא יטעם, עובר איסור דרבנן לעומת אם לא יטעם שנפסק בשו"ע שהאיסור הוא איסור תורה.
    לא זכיתי להתחיל להבין מה הצד שלא לטעום אם ברך בטעות?
    דיברנו על זה רבות בעבר, אבל לא זכיתי להבין את השאלה מתחילה בכלל, הרי גם לסוברים שאיסור ברכה לבטלה הוא דרבנן, הוא ודאי חמור יותר מלטעום מעט חלב אחרי זמן שעבר מארוחה בשרית, שרחוק מאיסור תורה כמרחק מזרח ממערב.(הרי מהתורה אסור דווקא אם בושלו יחד הבשר והחלב)
    אז אני פשוט מתקשה להבין את זה.

  2. קראתי בעיון, וחזרתי על כל השיעור כולו.
    ואני מבין קצת יותר כעת, הנושא של שב ועל תעשה וכו
    אבל סוף סוף, יש לנו את דעת רבי אליעזר שמוזכרת שם שקום ועשה עדיף על שב ואל תעשה (שנלמד מעניין נתינת דם הקורבנות), ויש לנו מחלוקת די שקולה מערכה נגד מערכה בראשונים האם ברכה לבטלה היא איסור תורה או איסור דרבנן.
    אז יוצא מעין ספק ספיקא להחמיר שכן לטעום.
    ספק שמא ברכה לבטלה היא איסור תורה, ואם תמצי לומר שברכה לבטלה היא איסור דרבנן בלבד, שמא הלכה כרבי אליעזר שקום ועשה עדיף על שב ואל תעשה.
    ועוד משהו, למה שלא נציע לאדם שברך על שוקולד חלבי בתוך 6 שעות לארוחה בשרית, שיטעם מעט מבלי לבלוע ויפלוט מיד, ואז ממה נפשך החיך נהנה ממתיקות השוקולד לכן ברכה לבטלה אין כאן, אבל לא בלע אז אין זו אכילה ויוצא שלא עבר על איסור אכילת חלב בתוך 6 שעות לבשר.

  3. 1. לומר את התורה שכתבת כאן זה אפשרי ואכן יש שכך הורו, אני שאלתי רק אם אתה מצפה ממני לחלוק לדינא על כל האחרונים שחלקם מגדולי המשיבים בדורם שבכל זאת החמירו בכך, משום שנקטו לעיקר שברכה לבטלה היא דרבנן [למה נקטו כך, ולמה לא מתייחסים לכל מחלוקת כאל ספק ולכל נדון כספק ספקא וכו', כבר הרחבנו הרבה בעבר, אבל זה לא הנושא כאן, הנושא כאן האם לדעתך כך היא הדרך הנכונה להלכה, שאם ירוחם ושגיא למדו משהו מותר להם למחוק את דברי גדולי הפוסקים].
    2. מי התיר להכניס לפה בלי לבלוע בתוך שש שעות? התירו ההיפך, שאם הכנסתי בשר לפה בלי לבלוע ובלי ללעוס, אני לא צריך להמתין שש שעות, וזה נושא אחר לגמרי.

  4. 1. חד משמעית אין להתעלם ואין למחוק חלילה דברי אחרונים. רק מה שהתפלפלנו הוא לצורך הדיון ולימוד,מחפש להבין את המהלך וכתבתי שאני מתקשה להבין אותו גם אם הייתה יוצאת בת קול ומכריזה שאיסור ברכה לבטלה הוא דרבנן,עדיין הייתי מתקשה להבין איך מותר לעבור על איסור דרבנן שיש לו סמך בפסוק מהתורה (ואני לא מכיר אף מקום אחר בתורה שמעיד על איסור נוסף שהשם לא ינקה את זה העוון) כדי לא לעבור על איסור דרבנן קל יותר בהרבה שהוא גדר דגדר דגדר של איסור תורה)
    2. ברור שאין היתר לטעום אבל כאן בדידן זה לעשות ספק איסור כדי להציל עצמו מאיסור ודאי(דהורייתא או דרבנן)
    אני בטוח שאתה מבין את הקושיות שיש לי,מותר לי להתקשות בהבנה,יש פה הרבה דברים סתומים שאין עליהם מענה

  5. אם לא הייתי שואל,כנראה לא הייתי יודע כמעט כלום.
    גם היום אני בקושי יודע משהו,אבל לפחות ששואלים מתבררת התמונה,אם כי כאן בדידן ספציפית איני מבין למרות ההסברים.
    אבל לחלוק? מאן דכר שמיה?
    רק רציתי ללמוד להחכים ולהבין,והכל בידידות והערכה ובתודה אליך

  6. לא הבנתני נכון,כוונתי הייתה תמיהה על הלשון 'הקלו לטעום', בעוד לפוסקים מסויימים יש חובה לטעום,באופן שאם לא יטעם זו חומרא המביאה לידי קולא (להחמיר שלא לטעום חלב בתוך 6 שעות לבשר אפילו שבזה שלו תואם נמצא מקל באחד הנושאים הכבדים במשקל חומרתם=ברכה לבטלה)
    זו הייתה הכוונה בתמיהה,לא עליך חס ושלום.
    איך אוכל לתמוהה על ידיד נפש של כעשור,ודאי שום דבר לא אישי בתמיהות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל