בירך על חלבי בתוך שש שעות לבשרי

אבל אם הוא אמר רק ברוך אתה ה לא עדיף שיסיים למדני חוקיך? תודה. (פעם חשבתי האם לא שייך את הבעיה של אין מעבירין על המצוות בכזה מקרה שאדם התחיל ברכה ובסוף לא רוצה לאכול ומסיים למדנני חוקיך ,אשמח לשמוע את דעת הרבנים)

אבל עצם הברכה היא מצווה,

אגב מדוע דברי הגר"ע זצוק"ל הם חידוש?
הרי מותר לעבור בקום ועשה על איסור דרבנן כדי להציל עצמו מאיסור תורה.
ראיה מרדיית הפת לפני שקרמו פניה…

אני מכיר את השיעור הזה ספציפית, אכן מרתק.

בכל זאת, הרמב"ם הוא אחד משלושת עמודי ההוראה ורוב פסקי מרן השו"ע נפסקו כדעת הרמב"ם, לכן ודאי שיש לחשוש לברכה לבטלה אם לא יטעם מאכל חלבי אחרי שכבר ברך בתוך 6 שעות לבשר

אני מבין, אבל רק לצורך הדיון, נניח שלא היה לנו את הפסק של הגר"ע, הרי איסור של אכילת חלב בתוך 6 שעות מבשר הוא איסור דרבנן, ואין אפילו דעה אחת בראשונים שיש כאן איסור דהורייתא, בעוד בצד השני של המתרס יש בפנינו איסור ברכה לבטלה שלפחות אחד הראשונים סובר שהאיסור דהורייתא, גם אם רבים סוברים שהאיסור דרבנן בלבד בברכה לבטלה, הרי ראשון אחד כביר ביותר (הרמב"ם) כדאי הוא מאוד להכריע את הכף לטעום מן המאכל החלבי בתוך 6 שעות ולעבור על איסור דרבנן (שיסודו במנהג שהוקבע) כדי להציל עצמו מחשש איסור דהורייתא.

לא כך?

איפה המהרש"ם מביא את זה?
אני לא מוצא.

הנה כוונת כת"ר מן הסתם למהרש"ם או"ח תקסח' א' שמאריך טובא בנידון זה לגבי בירך בצום, ועיי"ש מה שהביא מאחיו דמאחר דקיי"ל דאין לברך על אכילת איסור, תו לא יתקן ברכתו שעדיין היא לבטלה.
ולגבי דברי המהרש"ם ביו"ד שציין כת"ר, עיין בזכור לאברהם שם דהמעשה היה אחרי ד' שעות בימות החורף, ואפשר להסתמך בכה"ג על דעת הפר"ח יו"ד פט' ו', וכן ביאר בדבריו השדי חמד (אסיפת דינים, מערכת בב"ח, יב').
ועוד שבכה"ג יש להסתמך על דעת הרמ"א שלעיקר הדין סגי בהמתנת שעה, וכ"פ הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ב' שפט') לאשכנזים שלא לבוא לידי ברכה לבטלה לאחר שעבר שעה, אלא מוטב שיטעום מעט (עיי"ש שמתייחס גם לדברי הזכור לאברהם), וכ"פ בבאר משה ד' כד', וכמדומה דכן עמא דבר.