לתרומות לחץ כאן

שאלות שונות בעניין איסור ריבית

שלום רב,

שאלה בדיני ריבית. איך מהני ההיתר עסקה של הבנק כאשר ידוע כי הוא לא פועל לפיו במקרה של הפסד או של אי רווח של הלווה, או במקרה שהבית שנקנה עם המשכנתא אינו מתייקר? האין זה צד אחד בריבית?
שנית, איך אפשר לעשות היתר עסקה על משכנתא כאשר הריבית מורכבת גם מריבית דריבית שאינה יכולה להיחשב עסקה שנותנים לבנק מהרווחים שלה, שהרי זה ריבית על כסף שלא ניתן ללווה אלא שהוא חייב אותו לבנק?
שלישית, היות והבנק הוא חברה בע"מ בעלת אישיות משפטית נפרדת העושה את כל העסק שלו מלקיחת ריביות, איך הוא עדיין נחשב ל"ישראל" לעניין ריבית? למה אינו נחשב לגוי מצד הזרות שיש בחברה בע"מ, שאינה בן אדם, וגם מצד עצם עיסוקה שנוגד את התורה באופן עקרוני ומתמיד?

תודה ויישר כוחכם על האתר הנפלא והמועיל

תשובה:

שלום רב,

היתר עיסקא מבוסס על כך שהלווה משלם את הריבית גם כאשר לא היו רווחים כדי לחסוך את השבועה. היתר עיסקא הוא מסמך שתקף משפטית ואף מבחינה משפטית בעיקרון הלווה רשאי להשבע שלא הרוויח ולהיפטר מהריבית. ישנה גם תביעה ייצוגית נגד הבנקים למה הם מעלימים מלקוחות אפשרות זו. נכון שישנה בעיה שבית משפט ינסה למצוא בדוחק עילה כלשהי שלא לאפשר ללווה להישבע ולהיפטר (עיין כאן), אבל עם זאת, לקוח המעלה טענה זו גורם לכאב ראש לבנק ולפעמים מגיעים גם לפשרה ולא מדובר במסמך חסר תוכן.

כאשר הלווה הרוויח כסף חלק מכסף זה הוא בבעלות המלווה. ניתן לסכם שהוא רשאי להתעסק בחלקו של המלווה ברווחים על פי היתר עיסקא.

הדעה המקובלת היא שחברה אינה אישיות אחרת אלא נכס של בעלי המניות וכאשר לווים מהחברה לווים בעצם מבעלי המניות. ישנם פוסקים הסוברים שרק בעלי המניות השולטים בחברה בפועל נחשבים לבעלי החברה.

מקורות:

לעניין ריבית דריבית עיין ט"ז יו"ד סי' קעז ס"ק לא.

לעניין חברה בע"מ עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א ובפד"ר ח"י עמוד 273.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל