שלום רב.
בעניין מעשר כספים.
א.אנחנו חיים מהכנסה שאינה מכסה את ההוצאות. חיים ברמת חיים סבירה פלוס. כך הורגלנו.
אנחנו מקבלים מההורים, שאינם שומרי תו"מ:
מזוג אחד – סכום חודשי קבוע במזומן,
ומהזוג השני – כיסוי בנקאי של המינוס. לציין שאיננו עוקבים אחר הסכומים. ההורים פשוט דואגים לנו שהחשבון יהיה תמיד בפלוס.
ההורים עוזרים לנו כספית על מנת שנוכל "לסגור את החודש".
השאלות הן:
1. האם הכסף שאנחנו מכניסים (משכורת לדוג') חייב במעשר, בידיעה שהוצאות הבית גדולות מההכנסות.
2. האם הכסף שההורים נותנים חייב במעשר?
ב. לאור הנ"ל, יש לציין, שאם נבוא לעשר את ההכנסות שלנו (משכורת לדוג'), אנחנו בעצם מגדילים את ההוצאות החודשיות (ואת המינוס בבנק…), וכך הם אלה שבעצם "סופגים" את המינוס הגדול יותר, ויוצא כאילו אנחנו מעשרים על חשבונם ובלי ידיעתם ושלא על דעתם (כי אם היו יודעים שאנחנו מפרישים מזה מעשר, יתכן שזה לא היה לרוחם).
איך ראוי לנהוג?
שלום, תודה וכל טוב!
תשובה:
שלום רב.
נראה שהכסף שאתם מכניסים חייב במעשר, אולם הכסף שההורים מכניסים לבנק לכיסוי המינוס אינו חייב במעשר. לענין הכסף שניתן מההורים במזומן יש לחלק, אם ההורים מקפידים שהכסף ילך לצרכי הבית בלבד ולא ינתן לצדקה, אין להפריש ממנו מעשר, אולם, במקרה הרגיל שהכסף ניתן לכם לעשות בו כטוב בעיניכם, יש להפריש ממנו מעשר.
מקורות:
בדרך כלל אדם עני שאין לו כדי מחייתו לפי הרגליו אינו חייב במעשר, אולם, כאן פרנסתכם אינה מוטלת עליכם לבד ויש לכם עזרה לכן נראה לי שאין מקום להמנע מנתינת מעשר באופן האמור. הסיבה לכך שהכסף הניתן ישירות לבנק אינו חייב לכאורה במעשר, משום שהוא כלל אינו ניתן לכם, אלא לבנק שהלווה לכם כסף וכדי למנוע מהבנק לתובעו מכם. על מתנה שהנותן מקפיד שלא יפרישו ממנה מעשר, ראה ס' דרך אמונה מתנות עניים פרק ז הערה סז. וע"ע כאן.
