שלום לכבוד הרבנים שליט"א.
רציתי לשאול האם מותר לי לבקש מהמעביד הלוואה, כאשר בדף ההנחיות שכתובתו: "http://in.bgu.ac.il/hr/Pages/loans.aspx" נכתב: "ההלוואות צמודות למדד המחירים לצרכן ולא תשאנה ריבית. ההצמדה תחושב על היתרה לתשלום בכל חודש.
התשלומים החודשיים ינוכו מהמשכורת השוטפת."
צדדים אפשריים להיתר:
1. אין מדובר בריבית קצוצה אלא בהצמדה.
2. המעביד הוא מלכ"ר וייתכן שמתן הריבית נחשב לצדקה.
3. מצידי כלווה אין מעשה של מתן ריבית, אלא המעביד מעביר לי את המשכורת בניכוי החזרי ההלוואה.
תשובה:
עדיף לדבר עם הנהלת המוסד לחתום על היתר עיסקא, אבל אם אי אפשר ניתן להסתמך על צירוף שלושת הצדדים.
מקורות:
נתייחס לשלושת צדדי ההיתר.
1. יש פוסקים שהתירו להצמיד (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' י ואו"ח ח"ה סי' מג ועוד, ועיין שו"ת חלקת יעקב יו"ד סי' סד) אבל כל זה כאשר המדד עולה מחמת ירידת ערך המטבע ולא מחמת שהפירות והירקות התייקרו עקב מזג האויר הקשה וכדו'. ועיין בספר ברית יהודה פרק כד הערה יח.
2. אסור להלוות על מנת שייתן הלווה כסף לצדקה, אבל יש מתירים להוסיף ריבית כאשר לווים ממעות הקדש. עיין שו"ע יו"ד סי' קס סעיף יד וסעיף יח ובחוות דעת שם סק"י. ועיין בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' י שהסתמך על דעת המתירים כדי להתיר הצמדה למדד.
3. אין הבדל בין ניכוי ממשכורת לבין תשלום בפועל. אבל עם זאת יש טעם להתיר כאשר ינכו את המדד מהמשכורות העתידיות שעדיין לא עבד, שאז יוצא כאילו סיכמו העובד עם המעביד שבגלל ההלוואה העובד יעבוד על משכורת יותר נמוכה כפי ערך עליית המדד. והרי מותר לשנות את תנאי השכר. וכל זאת שייך רק על המשכורת העתידית, אבל על המשכורת שכבר חייבים לו (כגון שמשלמים בעשירי לחודש על החודש שעבר והוא לווה בין הראשון לעשירי וכבר ינוכה לו מהמשכורת הנוכחית), אין היתר זה משום שהמעביד כבר חייב לו על העבודה והעובד מוחל בתורת ריבית. גם בהוזלת המשכורת בגלל ההלוואה יש איסור מדרבנן, אם מפרשים שעושים זאת בגלל ההלוואה, עיין שו"ע יו"ד סי' קעג סעיף א, אבל ריבית דרבנן מותרת כאשר לווים מצדקה לכל הדעות.
