בס"ד
יש לי שתי שאלות ביו"ד
1. מצאתי נמלה בדבש, נראה לי הייתה שם יותר מיממה.
2. הכנתי חביתה ודבורה נפלה לי באמצע הטיגון לתוך החביתה, שאלתי על המחבת המרדה ושאר החביתה מלבד החלק עם הדבורה.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
תשובה אחת לשתי שאלותיך: לענין שרצים ורמשים הנופלים למאכל רותח ונותנים בו מטעמם [או לתוך דבש לאוסרו מדין כבוש כמבושל מחמת ששהו בו 24 שעות], דעת השולחן ערוך שטעם זה נחשב טעם פגום שאינו אוסר לא את המאכל ולא את הכלים, וכן פסקו רוב האחרונים. אולם, יש שחולקים וסוברים שלענין שרצים שכך הוא טעמם מטבע ברייתם החמירה התורה לאסור גם טעם פגום, ולהלכה הכריעו חלק מהאחרונים שלא כדעת השו"ע, ולדעתם אין להתיר את המאכל אלא באופן של הפסד מרובה. לדינא כתב הפרי מגדים שהמאכל מותר והמחמיר תבוא עליו הברכה.
לענין הנמלה בדבש, נראה שאם היתה כמות גדולה של דבש לבטח היה שישים כנגדה והיא בטלה ואינה אוסרת אף לדעת המחמירים לעיל.
מקורות:
על דעת השו"ע ראה יו"ד סי' קד סעי' ג וסי' קז סעי' ב, וראה רמ"א שם שכן המנהג להקל ואין לשנות, וכ"כ הט"ז שם סי' קד ס"ק ו, וכ"ה בפרי מגדים ערוך השולחן שם ועוד רבים מהאחרונים. הש"ך סי' קז ס"ק ז מציין לדברי רבים מהפוסקים ראשונים ואחרונים שסברו שלענין איסור אכילת שרצים טעם פגום ג"כ אוסר, ולפיכך מכריע שלא להקל בדבר אלא במקום הפסד מרובה, וכ"כ בחכמת אדם כלל נד סעי' יד.
נמלים שנשרפו על השיש, מטריפים את השיש?
כאמור שרצים לא אוסרים כי זה נטל"פ.
אבל כתבתם שהש"ך הביא הרבה פוסקים לאסור גם בנטל"פ?
כיון שהשו"ע והרמ"א מתירים, ובלאו הכי כמעט תמיד יש שישים, או שזה כלי שני, או שזה לא בן יומו, וגם מי שהחמיר הרי בשעת הדחק הקל, לכן אין מקום לחשוש לזה ונהגו להתייחס לכך כאל היתר.
השאר תגובה