הבעיות ההלכתיות בלישת בצק במי-פירות לענין מצה ולענין הפרשת חלה

הלימוד היום: הלכות פסח סימן תסב עמוד סד – יום רביעי ז' באייר תשע"ג

ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום נעסוק בנושא: הבעיות ההלכתיות בלישת בצק במי-פירות לענין מצה ולענין הפרשת חלה

מנהג האשכנזים שלא ללוש בצק למצות במי-פירות

• הכשרת בצק להטמא על ידי 'שבעה משקים'
• מדוע אין להכין עיסת בצק במי-פירות טהורים בכמות החייבת ב'חלה'

מנהג האשכנזים שלא ללוש בצק למצות במי-פירות.

הרמ"א כתב שמנהג האשכנזים שלא ללוש בצק למצות במי-פירות, ואין להקל בכך אלא לצורך זקן וחולה, וביאר במשנה ברורה שסיבת המנהג מפני שיש הסוברים שמי-פירות מחמיצים, ולא עוד אלא שחימוצם מהיר משל מים, והוסיף עוד שאף אם אפה את הבצק מיד לאחר הלישה אין לאוכלו בפסח, ובאגרות משה כתב שאם לא אפאו מיד דינו כחמץ לכל דבר ואין להתירו אף לזקן וחולה; אולם לדעת החזון איש אם לש במי-פירות טהורים ניתן להקל לזקן וחולה אף אם לא אפה את הבצק מיד (סעיף ד וס"ק טו ו-יח; ביאורים ומוספים דרשו, 19 ו-22).

הכשרת בצק להטמא על ידי 'שבעה משקים'.

'שבעה משקים' שראשי התיבות שלהם י"ד שח"ט ד"ם, והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים – מכשירים מאכלים לטומאה, כלומר כל אוכל הראוי להטמא, אינו נטמא אלא אם כן נרטב תחילה באחד משבעה משקים אלו, ולכן בצק הנילוש באחד מהם, או שהקמח בא עמו במגע קודם לכן, נטמא כבר במגעו הראשון עם יד האדם, וה'חלה' המופרשת ממנו טמאה אף היא, אולם אם נילוש במשקה אחר, כגון בביצים או בשמן שאינו מופק מזית, והקמח לא בא במגע עם מים, ה'חלה' המופרשת ממנו טהורה, וראה בהמשך (ס"ק כ; ביאורים ומוספים דרשו, 10).

מדוע אין להכין עיסת בצק במי-פירות טהורים בכמות החייבת ב'חלה'

.
בצק הנילוש במי-פירות, אשר אינו נטמא בטומאת אוכלים וה'חלה' המופרשת ממנו טהורה (ראה לעיל) – כתב בשולחן ערוך שאין להכינו בכמות המחייבת בהפרשת חלה, וביאר במשנה ברורה שסיבת הדבר משום שאסור לשורפה, כיון שאין שורפים קדשים טהורים, ואסור לאוכלה, כיון שרוב ישראל טמאים הם ואסורים באכילת חלה; וטעם נוסף יש בדבר – שמחלוקת היא אם יש חובה להפריש חלה מבצק הנילוש במי-פירות, ואם ילוש בכמות המחייבת הריהו 'מכניס עצמו' לספק של חיוב ברכה, וזהו דבר שלכתחילה אין ראוי לעשותו (סעיף ו, ס"ק כ ושעה"צ ס"ק כז).

אתמול למדנו:

• אף שלכתחילה אין ללוש בצק למצות במי-פירות המהולים במים, יין המהול במעט מים ניתן ללוש בו, כיון שהמים 'בטלו' בתוכו לפני הלישה.
  כאמור, אין ללוש בצק למצות במי-פירות מהולים במים, ומחלוקת גדולה היא בין הפוסקים האם דין זה אמור גם במקרה שנמהלו מעט מים במי הפירות לפני הלישה.
• דין 'נצוק' המיוחד להלכות יין-נסך (או יין סתם של גויים), פירושו: קילוח זקוף מלמעלה למטה – שאינו נחשב כחיבור לא לענין טומאה וטהרה ולא לענין שאר איסורים – נחשב כחיבור לענין יין-נסך.

מחר נלמד:

• דין יין או דבש שנמצאה בתוכם חיטה לענין חמץ בפסח.
• דין מי-דבש או שֵׁכָר שנמצאה בתוכם חיטה לענין חמץ בפסח.
• דין שומן שנמצאה בתוכו חיטה לענין חמץ בפסח.