לדעת 'בעל ההלכות גדולות' מקבלים שבת בהדלקה. ולכן מקצת נשים נהגו לחוש ולא היו מכבות את הפתילה שמסיימות להדליק אלא מניחות על הארץ וכבה מאליה.
אם כן למה האשכנזים מברכים אחרי ההדלקה? שגם לדעתו מקבלים רק בהדלקה ולא בברכה. יש פה חשש לברכה בטלה, ובאמת ראיתי בספר 'בהלכה ובאגדה' שמביא שיש מעדות אשכנז שחשו לזה-(תרומות הדשן שהיה רבו של רבי יעקב וויל.הגאו מהר"י מבורנא,הגאון יעב"ץ,שו"ת פאר עץ חיים,והמהר"ם שיק תלמיד החתם סופר,תמה מאוד על מנהג הזה. והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל כשהעתיק את מקום מגוריו מחוץ לארץ ישראל הורה הלכה למעשה לרעייתו הרבנית ולבני ביתו לברך קודם ואח"כ להדליק,וכן נהגו אחריו כלותיו ונכדותיו כולן.וכן הגאות מהר"ש ניידר בשו"ת דברי שלמה הורה לשואל אשכנזי שיש לברך קודם ההדלקה. ובשו"ת אבן ישראל לגאון רבי יעקב ישרל פישר(חלק ח' דף כז ע"ב)
ועוד שהרי אם חוששים,אפשר לעשות תנאי שלא מקבלות את השבת,ולברך לפני ההדלקה לכולי עלמא.
תשובה:
שלום רב.
מכיון שנחלקו הפוסקים אם ניתן לסמוך על תנאי שלא לקבל שבת בהדלקת נרות אין רוצים לסמוך על תנאי זה. ובפרט שיש הסוברים שגם לדעת הבה"ג קבלת השבת היא בשעת הברכה ולא בשעת ההדלקה.
מקורות:
שולחן ערוך סי' רס"ג סעיף י'. ועי' בשמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג הערה קע"ט שכתב בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שגם לדעת הבה"ג קבלת השבת היא על ידי הברכה ולא על ידי ההדלקה.
ויש לציין שגם לבני ספרד יש הסוברים שעליהם להדליק ואחר כך לברך ר' בבן איש חי שנה שניה פרשת נח סעיף ח, כף החיים סי' רסג ס"ק לד, אור לציון ח"ב סי' יח סעיף ג [ושם כתב שאם אין לה מנהג אבות בזה עדיף שתברך ואח"כ תדליק] וכן האריך בזה הגאון רבי י"ח סופר שליט"א בספרו מאמר יעקב סי' כב. אמנם דעת דעת הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א שיש להן לברך ואח"כ להדליק כמו שהאריך זה בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' טז.
