לתרומות לחץ כאן

זמני השקיעה וצאת הכוכבים ומה שביניהם

שאלה:

שלום לרבנים 1לענין תוספת שבת בתוך ארבעה מילין משקיעה ולמעלה זה תוספת מדאורייתא ומזמן זה עד פלג מדרבנן (ביהל מפלג). ולא הבנתי מה זה בתוך 4 מילין דהינו איך זה מתבטא עם השעון בימינו? 2 אדם שקיבל שעתים קודם חשכה אסור להדליק נר הסביר ביה"ל שביהש ג רבעי מיל קודם כסוי השמש (בהל דה שעה)ורציתי לברר איך מתבטא בשעון של ימינו כמה דקות זה ג רבעי מיל? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

דברי המשנה ברורה כאן ובמקומות נוספים אמורים למנהגם שפסקו כרבינו תם, שזמן צאת הכוכבים הוא 72 דקות לאחר השקיעה הראשונה – ירידת גוף השמש מתחת קו האופק. החישוב של 72 דקות מחושב לפי ההגדרה של הילוך מיל = 18 דקות, ולכשנכפיל זאת בארבע נגיע ל72 דקות. אמנם יש גם חישובים אחרים. המנהג היום בארץ ישראל בפרט לחשוש לשיטת הגאונים שצאת הכוכבים הוא מהלך שלושת רבעי מיל [או שני שליש מיל] אחרי השקיעה הראשונה, ולפי החישוב הנ"ל זה 13.5 דקות לאחר השקיעה, שהוא כבר זמן צאת הכוכבים. לשיטת רבינו תם זמן בין השמשות – שהוא אותן 13.5 דקות אלו – יהיה באלו הסמוכות לסיום ה72 דקות שנקב, כלומר כמעט שעה לאחר השקיעה, בעוד שלשיטת הגאונים זמן בין השמשות הוא אותן 13.5 דקות שלאחר השקיעה מיד. כאמור יש עוד שיטות לגבי זמן זה ויש סוברים שמיל הוא 24 דקות, ולפיהן זמן בין השמשות הוא 18 דקות, ואנחנו חוששים לדעה זו לענין קריאת שמע [גם למי שסומך על שיטת הגאונים] ויש עוד שיטות שונות בכל הנושא המורכב הזה.

מקורות:

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל