לתרומות לחץ כאן

מנהגי כריכת התפילין וטעמם

שלום לכת"ר
מדוע מניחים תפילין על דווקא על האמה (האצבע האמצעית)?
מה המקור להבדל בין שיטת האשכנזים והספרדים באופן הכריכה של התפילין?
מה הרעיון שעומד מאחרי כל אחת מהשיטות
אודה לרב אם יוכל לפרט ולהרחיב

תשובה:

שלום רב.

המקור לכריכת התפילין על האצבע

נפתח בציטוט דברי הגמרא, שהיא בסיס דין זה, ואחר כך נבאר את הדברים:

בגמרא מסכת מנחות (לה ע"ב) נאמר "וכמה שיעורייהו [של גרדומי תפילין]? אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש: עד אצבע צרדה".

רב כהנא מחוי כפוף, רב אשי מחוי פשוט, רבה קטר להו ופשיט ושדי להו, רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו, מר בריה דרבנא עביד כדידן.

וכך הוא פירוש דברי הגמרא לפי פירושו של  רבינו  נתן ב"ר יחיאל מרומי מחבר ספר  הערוך (בערך 'צרדה') הגמרא שואלת מה השיעור של גרדומי רצועות כלומר מה הוא שיעור אורך השיריים של הרצועה של תפילין של יד שצריך שישאר אחרי קשירתה על היד, ועונה הגמרא 'עד אצבע צרדה'.

ונחלקו הראשונים:

לדעת רוב האשונים והפוסקים צרדה פרושה אמצעית דהיינו האצבע האמצעית הארוכה. (ערוך ע' צרדה; פי' א בתוס' שם בשמו; רמב"ם שם; טוש"ע שם).

ולדעת רש"י  אצבע צרדה היא האצבע הסמוכה לאגודל.

כשהרצועה הגיעה לאצבע צרדה, נחלקו האמוראים בשיעור האורך המדויק:

רב כהנא סובר שאורך הרצועה צריכה להיות עודפת על הקשר, באורך זהה למרחק שבין האצבע לאמה.

רב אשי סובר שאורך הרצועה צריכה להיות עודפת על הקשר, באורך זהה למרחק שבין האגודל לאצבע

רבה היה קושר את הרצועה באצבע, ולא היה כורך אותה סביב, והיה משאיר את העודף פשוט ולא כרוך.

רב אחא בר יעקב היה קושר אותה ומשלש, שהיה כורך הרצועה סביב האצבע שלש פעמים.

מר בריה דרבינא לא היה קושר על אצבעו כלל.

להלכה כתבו ראשונים שיש לכרוך על אצבעו שלש פעמים ולקשור כדעת רב אחא בר יעקב. רמב"ם פ"ג הי"ב, טוש"ע כז,ח, ויש סוברים שנוהגים שההלכה כמר בריה דרבינא שלא לקשור על האצבע כלל מרדכי שם: וכן אנו נוהגין, וכ"כ בבאור הגר"א שם, וכתב שאף להרמב"ם אינו לעיכובא אלא כדי שתתקיים הכריכה.

הכריכה על האצבע והזרוע היא לצורך הקשירה, שהרי בלעדי דבר זה אין התפילין עומדים על הזרוע ד"מ סי' לד אות ד. ועי' מהרי"ט ח"ב או"ח סי' ז שצריך להדק יפה התפילין עד שיהיו מהודקים באותה כריכה לבדה ולא ע"י הכריכות שעושים סביב הזרוע.

המקור להבדל בין שיטת האשכנזים והספרדים באופן הכריכה של התפילין

בענין אופן עשית שלוש הכריכות על האצבעות נחלקו הפוסקים:

יש סוברים – ששתים מהן על הפרק התחתון של האצבע ואחת על הפרק האמצעי ט"ז ס"ק ח בשם כוונות האר"י, ועי' מג"א ס"ק יב שכ' בפרק העליון, וכ' הפמ"ג במשבצות ס"ק ח שלאמצעי קורא עליון, וכ"כ בערוך השלחן שם סי"ט שעליון לאו דוקא, וכ"כ הרב בסידורו שאחת באמצעי.

ויש סוברים שתחילה כורך האחת על האמצעי ואחר כך השתים על התחתון אליה רבה ס"ק ח בשם מקור חיים וכ"כ הרב בסידורו.

זו הסיבה הבסיסית להבדל שבין האשכנזים לספרדים, בנוסף לכך ברבות השנים והמרחק בין הגלויות הונהגו צורות שונות של כריכה על האצבעות, וזו הסיבה להבדלי המנהגים בענין זה בין העדות.

כריכת התפילין על היד בצורת האות ש' ד' י'

 רמיזת השם הקדוש ש'ד'י' שהוא שם ה' בתפילין יש בה ענין גדול, כמבואר בטור ובשו"ע סוף סי' ל"ב, שמשום כך צריך לעשות את צורת האות ש' בולטת בצידי התפילין של ראש, את צורת האות ד' ע"י קשר התפילין של ראש, ואת צורת האות י' נראית ע"י הקשר הסמוך לתפילין של יד.

ענין זה מבוסס על הפסוק (דברים כ"ח) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" שנאמר לגבי תפילין (דברי רבי אליעזר הגדול במנחות לה ע"ב, ורש"י שם. בדף ל"ה ע"א אומר אביי שאת השי"ן בתפילין של ראש חייבים לעשות בהלכה למשה מסיני, ובל"ה ע"ב  מבאר רש"י שגם את הדל"ת והיו"ד חובה לעשות מהלכה למשה מסיני).

מהטעם הזה ולחביבות המצוה, נוהגים רבים בדורות האחרונים להוסיף צורה של אותיות השם הקדוש הזה, ע"י אופן כריכת הרצועות על גבי היד. (בספר מכתבי תורה לבעל האמרי אמת (מכתב כ"ט) כתב שאף שהפסוק "וראו כל אפסי ארץ", נאמר לגבי תפילין של ראש, יש ענין לקיימו אף בתפילין של יד).

 יש שכורכים צורה של האות ש' על כף היד.

ויש שמוסיפים צורה של האות י' על האצבע על ידי כך שאת הכריכה השלישית כורכים על  האצבע הצרדה [שהזכרנו לעיל] יחד עם האצבע הסמוכה לה. (ראה שו"ת קנה בושם ח"ב סי' כ"א, שכריכה זו יוצרת גם את האות דל"ת)

 מנהג זה החל בספרד כבר בתקופת הראשונים וכמו שכתב התשב"ץ (ח"ג סי' קיח) "מה שנהגו לכרוך כריכות כצורת שדי לא היה מנהג רבותינו ולא מנהג הגאונים ז"ל ולא מנהג אשכנז וצרפת ופרובינצא וקטלונא, ומספרד יצא מתוך חיבובם במצות ואינו מעכב. וכבר יש שם שדי קבוע שאינו משתנה בקציצה של ראש שי"ן וברצועה דלת בקשר ובקשר של יד רצועה קטנה כעין יו"ד", עד כאן לשונו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל