רציתי לשאול שאלה נוספת בעניינים אלו הנוגעת למעשה בכוללים רבים של אברכים.
אם יש סוכר שהשתמשו בו בבוקר לקפה, והכניסו את הכפית לאחר שעירבבו בה קפה חם חזרה לסוכר, אם מותר להשתמש בסוכר אחה"צ להכנת תה לאחר אכילת בשר.
שוב תודה על העזרה הרבה.
תשובה:
שלום רב.
אם הסוכר וודאי חלבי, בדרך כלל יש שישים בתה כנגד אחוז החלב שיש בסוכר ובדיעבד מותר לשתותו, אמנם לכתחילה ראוי להזהר כשאפשר. וכשיש ספק אם הסוכר חלבי דינו קל יותר.
וכל זה כשיש שישים, אבל כשאין שישים אין להקל אף כשיש ספק אם הוא חלבי עיין במקורות בזה.
מקורות:
בסוכר חלבי וודאי אם אין שישים דינו פשוט שהוא חלבי גמור, וכשיש שישים אם מותר לו להשתמש לכתחילה, דינו כדלעיל בכוס כשיש וודאי שישים.
ומאכל שהוא ספק חלבי [כשאין שישים נגד החלב] אף שהוא רק דרבנן [ונימא ספק דרבנן לקולא] יש לדון לכאורה שאין להקל והטעם מפני שהוא דבר שיש לו מתירים, ונחלקו אחרונים מה הדין אם הוא מסופק אם עבר ו' שעות, דהיד יהודה כתב להחמיר דהוי דבר שיש לו מתירין דיכול להמתין ולאכלו בהתר גמור, ובדרכ"ת שם סק"ה כ' להתיר על פי דברי הדלתי תשובה דהכא עיקר הספק הוא עצם הזמן והזמן לא יחזור לעולם, א"כ על הזמן 'אין לו מתירים', מה שאין כן בכל דבר שיש לו מתירים כגון ביצה עיקר הנידון על הביצה ולביצה יש אופן שיהיה בהתר גמור לאחר זמן. וכן כתב להקל שם עוד עפי"ד הצל"ח המובא בפת"ש סימן ק"ב סעי' ג', עיי"ש. וכאן בנידון דידן לכאורה לכולי עלמא יש להחמיר, שיש ספק על מאכל מסויים אם הוא חלבי הרי את המאכל הוא יכול לאוכל אחר ו' שעות, לכולי עלמא יש לו מתירים, אם כן יש להחמיר בספיקו.
