בס"ד
האם נכון יהיה לומר ע"פ פסיקת מרן באו"ח סי' ר'ח ס"ב גבי חמשת מיני דגן שאינם בטלים ברוב תערובת לעניין ברכה ראשונה ואחרונה, אשר ה"ה לחטיפים המצופים שוקולד דוגמת "כיף-כיף" ודומיהם אע"פ שהשוקולד נתרבה על חמשת מנ"ד שבהם שלעולם תיהיה ברכתם מזונות ועה"מ בלא יוצא מן הכלל? (שהרי ה'מזונות' שבהם אינם באים להעמיד אלא להוסיף טעם ממש)
תשובה:
אכן כל החטיפים שיש בהם וופל (כיף כיף וכדומה), על אף שהשוקולד הוא הרוב, מברכים עליהם 'בורא מיני מזונות'.
אמנם ישנם חטיפים שמין המזונות שבהם בא רק להוסיף בו פריכות וכדומה ולא להוסיף טעם לחטיף, במקרה כזה מברכים עליו שהכל.
מקורות:
גמרא ברכות לו,ב 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן מברכים עליו בורא מיני מזונות, שולחן ערוך סימן ר"ח ס"ב, וראה בספר וזאת הברכה עמוד 250 דוגמאות מעשיות.
אבל המזונות של הוופל בא להחזיק השוקולד ולכן נחשב תפל לו , למה לא מברכים על העיקר בלבד " שהכל" ?
בחמשת מיני דגן אין אומרים עיקר וטפל כיון שתמיד הם עיקר, אלא אם כן זה רק להחזיק, אך כאשר ניתן גם לטעם אינו נחשב טפל, והוא הדין כאן בסוגי השוקולדים האלו הוופל ניתן גם לטעם ולא רק להחזיק.
איך והאם זה מסתדר עם בוטנים המצופים שכבה דקה ופריכה של מזונות, ועליהם שמעתי צשריך לברך "האדמה"?
הכלל הוא, שכל מאכל שמעורב בו מיני מזונות כחלק עיקרי מהטעם ברכתו מזונות אף שהדגן מועט, אולם, כאשר המזונות באים לתבלין בלבד ולא כחלק עיקרי מהמאכל ברכתו אדמה. בענין בוטנים מצופים נחלקו הדעות, והויכוח בזה אינו על העיקרון אלא על ההגדרה של המזונות המצפים את הבוטן, אם הם חלק מהמאכל או רק תבלין, בכיף כיף לדעתי זה חלק מעיקר המאכל.
מה הברכה האחרונה המצטברת בזמן פרס של אכילת
15 גרם מיני טווסט
21 גרם מיני טעמי
18.5 גרם מיני כיף כיף
22 גרם מיני פסק, זמן
אני מבין שכוונתך שאכלת את כל זה בתוך 4 דקות ואצתה שואל מה מברכים? אם זו כוונתך הברכה היא בורא נפשות. מאכלים אלו רובם שוקולד ובטח לא אכלת שיעור כזית לברכת מעין שלוש.
תודה
ואכן זו כוונתי
שלום,
האם לבני אשכנז הדין שונה ?
אין הבדל, תמיד אם המזונות באים כחלק מעיקר המאכל ולא בתור תבלין וכדומה, הברכה מזונות.
השאר תגובה