בס"ד
חצר אשר מצויים בה שתי בתי דירה נפרדים (בלא מרחק גדול בינהם) וישנו שער כניסה לחצר אשר באופן כללי אינו עשוי להפתח ולהסגר מבחוץ, אלא ננעל עם סגירתו באופן שלא ניתן לפותחו מבחוץ (אא"כ באופן בו נעשית פעולה מסויימת בשער ע"מ שלא ינעל. או באופן מסויים הידוע לדיירי החצר לפתיחת השער גם בהיותו נעול, או ע"י טיפוס מעל השער). האם באופן בו מצוי איש בבית האחד ואשה בבית האחר שייך לדון בזה משום ייחוד?
(ראוי לציין שהחצר אמנם מגודרת כלפי רשוה"ר באופן שלא ניתן להביט לתוכה מבחוץ, אמנם מצד השכנים ישנה אפשרות הבטה לפנים החצר. אך איני יודע אם יש מקום לדון באופן בו לא יהיו גם השכנים מצויים בביתם).
תשובה:
אין איסור יחוד כשאינם נמצאים בבית אחד.
מקורות:
רמ"א יו"ד סי' קצ"ב ס"ד, ספר דבר הלכה סימן י"א ס"ה ובהערות שם.
