pdd בשידוכים, ועבודה במקצוע לא אהוב

ד׳ באב ה׳תשע״א (04/08/2011)

1. האם להפגש עם בחור טוב שיש לו אח PDD – זה גנטי.
2. האם ללמוד מקצוע אחר אם במה שלמדתי קשה למצוא עבודה והמשכורות נמוכות, או להאמין שהמשכורת שמגיעה לי אקבל בכל מקרה, כמו"כ איני אוהבת את העבודה בחינוך מיוחד. יש לצין שאני רווקה ומקוה להתחתן- האם לקחת על עצמי הוצאות לימודים נוסף על כך שלא אוכל לעבוד. כמו"כ, האם יש ענין לעבוד במקצוע תורני- חינוך מיוחד לעומת מקצוע באוירה לא תורנית וללא אתגר רוחני כמו תכנות מחשבים.

תשובה

אפתח את דברי באיחול וברכה שבקרוב תזכי להקים את ביתך על אדני התורה והיראה.

ולשאלותייך:

1. אין שום סיבה להימנע מלהיפגש עם בחור טוב שיש לו אח עם pdd – עד היום לא הוכח בוודאות הגורם לאוטיזם וגם אם יש שם משהו גנטי הרי זה משילוב של ד.נ.א. בפרטים הדקים שבו שכל נישואים נוספים מרחיקים את הסכנה. יהיה ה' בעזרך למצוא את זיווגך הנכון.

2. לא הבנתי ברור את המקור לשאלתך – ההלכתי, האמוני, חובת ההשתדלות, הרגשי, הפסיכולוגי, החברתי, וכו' וכו', לאור זאת אנסה לפתוח קצת את היריעה.

חובת ההשתדלות משתנה מאדם לאדם לפי רמת האמונה והביטחון שלו בה' , מי שאכן בתוך תוכו סמוך ובטוח על בורא כל עולמים שמאן דיהיב חיי יהיב מזוני, דהיינו- מי שנתן לנו חיים יתן לנו גם מזון, די לו בהשתדלות מינימאלית רק בכדי לקיים את הכלל של בזיעת אפך תאכל לחם בכדי להתפרנס, אך מי שאינו שם ברמה כזו אזי כפי רמת הביטחון והאמונה רמת ההשתדלות, כך שבכדי לענות מהי רמת ההשתדלות של האדם התשובה היא כפי רמת הביטחון שלו בה'.

אולם בדברייך נגעת בנקודות נוספות – שאת אינך אוהבת את התחום אותו למדת והשתלמת בו, ובכן, מאד קשה להצליח בעבודה אותה איננו אוהבים, אדם מצליח במקום בו הוא חש סיפוק מהעשייה שלו, ואין יכולת להרגיש סיפוק כשלא אוהבים את המקצוע. אולם את שואלת שאלה נוספת, האם עכשיו הוא הזמן ללכת וללמוד או אולי נכון יותר לא הלימודים הם אלו שמרתיעים אותך אלא ההוצאה הכספית הכרוכה בלימודים וכאחת שרוצה להיות לעזר לבעלה לעתיד בהחזקת וכלכלת הבית, את מסתפקת האם זה הזמן המתאים, התשובה לשאלה זו קשורה באופן ישיר לתחילת דברינו ברמת חובת ההשתדלות של האדם, אין ספק שביכולתו של בורא עולם לא רק לדאוג לפרנסת הבית אלא גם לאפשרות של מימון הלימודים, אך באיזו רמה את יכולה לסמוך על הדברים זה כבר תלוי ברמת הביטחון והאמונה שלך וכדלעיל.

ולנקודה האחרונה שהעלית בדברייך, האם נכון יותר לעבוד בעבודה תורנית או לפחות במסגרת תורנית או שאין בזה הבדל לחיים. דומני שכל אחד יכול לחשב את ההבדל בין מצב בו אם המשפחה מחוברת גם היא למקום התורני לבין מצב בו האמא מנותקת מהמקום התורני, וההשפעה של זה על הבית כולו ועל חינוך הילדים בפרט. אמנם החיבור למקום התורני לא חייב להיות דווקא בתוך העבודה אלא יכול גם להיות שאשה מקבלת על עצמה להיות מחוברת למקומות רוחניים כמו שיעורים קבועים וכדו' כחוק ולא יעבור. וכל אחת צריכה לחשב בעצמה האם היא תהיה מסוגלת לעמוד בהחלטה שכזו של התמדה ואי וויתור על השיעור בכל מצב, ואם לא דהיינו שאין היא בטוחה ביכולתה להישאר מחוברת למקומות רוחניים גם לא במקום העבודה – עליה לדעת מה המחיר שהיא מוכנה לשלם.

בהצלחה רבה.