תרומות – לחץ כאן

אח ואחות שהוציאו צו ירושה בניגוד לרצון אח אחר

מה עושים כשיש 2 אחים ואחות ואחד האחים והאחות עשו צו ירושה על דירה בבית המשפט בניגוד לרצונו של האח השני והאח השני לא מסר מודעה. בפועל נרשמה הדירה בטאבו על שם שלושתם וכעת מכרו את הדירה והאח אומר שהרישום בטאבו היה בגזל והוא לא מוכן להתחלק ברווחים עם הבת. הדין עם מי?

תשובה:

שלום רב,

האח צודק. דין תורה הוא שבת אינה יורשת (אם לא נכתבה צוואה). אין צורך במסירת מודעה אם הוא לא היה שותף להוצאת צו הירושה.
הפוסקים דנים אם בת יכולה לדרוש פיצוי כספי תמורת החתימה על סילוק מהירושה, ויש שכתבו שנהגו לתת לבת 10% מהנדל"ן תמורת הסילוק. וכל זה לפני שהוציאו צו ירושה, אבל לאחר שהוציאו צו ירושה ומכרו את הדירה, שוב אין צורך בחתימתה והאח זכאי לקבל חצי מתמורת הדירה.
אם אחד מהאחים בכור לאב (ונולד בלידה רגילה) הרי הוא מקבל שני שליש מעיזבון האבא (ולא מעיזבון האמא). כמו כן יש לציין שהאח שהלך יחד את האחות להוציא צו ירושה אינו מקבל רק שליש ויתר חלקו יילך לאחות, כיון שהסכים לדון על פי בית משפט, חייב לקבל מה שפסקו לרעתו. ואם האח הזה בכור יוצא שהפסיד שליש לטובת אחותו וכל אחד יקבל שליש.

מקורות:

עיין קובץ עומקא דדינא ח"ב עמוד 424, ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב סוף סי' טו שאם אין זקוקים שהבת תחתום בפועל אינה מקבלת כלום, ואם תבעה בערכאות שיתנו לה חלק בירושה ודאי צריכה לסלק את התביעה ללא פיצוי כלשהו.

בדיני בכור עיין שו"ע חו"מ סי' רעז.

בדין אדם שדן בערכאות מרצונו אם יכול לחזור אחר שנגמר הדין, עיין רמ"א חו"מ סי' סעיף ב כב שאינו יכול לחזור בו, ועיין ש"ך שם שחולק ובנתיבות שמסביר דבריו. ובצו ירושה נראה שאין איסור אם מוציאים אותו בערכאות, שכולם יודעים שלא ניתן למכור את הקרקעות מבלי להוציא צו ירושה, וממילא אף לדעת הש"ך אינו יכול לחזור, ואין צורך בקנין כיון שהכל יודעים שאין אפשרות לבטל צו ירושה ועדיף מסיטומתא.

Join the Conversation

2 Comments

  1. שאלה זו נשאלתי לפניכם, והשואל החסיר כאן פרט חשוב שאמר לי והוא שהאח אמנם לא הלך לערכאות אבל חתם על המסמכים המאשרים את קביעתם לצורך הרישום בטאבו, ונמצא שהוא כן היה שותף לחלוקה או נתינה זו ע"י חתימתו, ויש לדון שלכאורה יש בכך בחינה של לך חזק וקני. ואם חתם על הרישום בטאבו עצמו, יש כאן גם כעין הקנאה בשטר וסיטומתא. ולכן כל עוד לא הוכח שיש כאן אונס, אי אפשר להוציא מהם את הרשום על שמם, שהוא כמוחזק להם.

  2. כמובן, התשובה מתייחסת רק לעובדות שצויינו בשאלה.
    אמנם, יש הבדל מתי חתם האח השני, שאם חתם לאחר שהבת פנתה כבר לערכאות, הרי זה כתלוהו ויהיב, שהרי לא קיבל ממנה שום תמורה שלא היה מקבל בבית דין, ובזה מספיק שיוכיח את האונס (אם יוכל להוכיח). אבל אם חתם לפני שהיא פנתה לערכאות, שאז יש מחלוקת הפוסקים אם ניתן לכוף אותה לחתום, ייתכן שיהיה בגדר תלוהו וזבין, שהרי פשרה כמכר, ואף אם יוכיח את האונס יצטרך גם למסירת מודעה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל