כללים
א. היה נותן לו לפני זה
לווה שהיה רגיל לפני ההלוואה לתת מתנות למלווה, כגון בעת שמחה משפחתית, או שהיה רגיל להשאיל לו כלים וכדו', מותר לו להמשיך כהרגלו ולתת לו מתנות או להשאיל לו, אך כמובן שמה שלא היה נותן לו לולא ההלוואה, אסור לו לתת לו עכשיו.
ב. האופנים האסורים
אולם בארבעה אופנים אסור לו לתת שום דבר, אף מה שהיה נותן לו לולא ההלוואה:
א. מתכוון להלוואה: כשהוא מתכוון גם עבור ההלוואה, וכ"ש אם אומר לו בפירוש שזה בגלל ההלוואה.
ב. בשעת פרעון: אם נותן לו בשעת פרעון החוב.
ג. בפרהסיה: דברים שבפרהסיה, כגון לתת למלווה להשתמש ברכב שלו.
ד. בלא רשות: אסור למלווה לקחת שום דבר מעצמו או להשתמש בחפציו בלא רשותו, אפי' אם הלווה היה נותן לו לולא ההלוואה.
דוגמאות מעשיות
ג. מתנה לכבוד שמחה
היה רגיל לתת לידידו מתנה בעת לידה וכד', מותר להמשיך כהרגלו ולתת לו אע"פ שלווה ממנו, ואין בזה משום ריבית, אך יזהר שלא יאמר לו וכן שלא יכוון שעכשיו נותן את המתנה בגלל שהלווהו.
ד. בניית סוכה לשכן
היה רגיל לעזור לשכינו בכל שנה לבנות את הסוכה, מותר להמשיך כהרגלו ולעזור לו אע"פ שלווה ממנו, כיוון שאין עושה כן בגלל ההלוואה, אך אם השנה יש לו קושי מיוחד, ואין לו כח לעזור והולך לעזור לו רק בגלל שהלווהו, אסור.
ה. חברים בכולל
שנים שיושבים יחד בכולל, או שעובדים יחד במשרד, ובכל יום רגיל אחד מהם לעשות קפה בשבילו ובשביל חבירו, מותר לו להמשיך ולעשות לו אע"פ שלווה ממנו כסף, ואין בזה משום ריבית.
ו. לקנות עליה למלווה
אסור לקנות עלייה למלווה או לכבדו בסנדקאות, אף אם הוא ידידו הטוב, כיוון שזהו דבר שבפרהסיה.
פרטי דינים – דברים שבפרהסיה
ז. כשידוע שהם אוהבים
דברים הנעשים בפרהסיה אסור לתת למלווה, אף באופן שידוע לכולם שהם אוהבים זה לזה.
ולכן אסור לפרסם ברכת מזל טוב בעיתון עבור המלווה, אף אם הם ידועים כאוהבים זה לזה.
ח. האופנים המותרים
אך אם ידוע לכל שאינו נותן זאת בגלל ההלוואה, מותר אף בדבר שבפרהסיה.
ולכן מותר לבן לכבד את אביו בסנדקאות אע"פ שהלוהו כסף, כיוון שידוע לכל שאינו עושה זאת מחמת ההלוואה.
ט. וכן אם היה רגיל לתת לו דבר זה בפרהסיה קודם ההלוואה, מותר.
ולכן אם כבר פרסם עבורו ברכת מזל טוב בעבר, מותר לו גם הפעם. וכן אם כבר קנה לו עליה כמה פעמים בבית כנסת זה, מותר לו שוב לקנות לו.
פרטי דינים – השתמשות שלא ברשות
י. היה רגיל להשתמש ללא רשותו
אף שאסור למלווה להשתמש בחפצי הלווה בלא רשותו, אם היה רגיל להשתמש בלא רשותו גם לפני ההלוואה, מותר לו להשתמש בלא רשותו אף לאחר ההלוואה.
יא. השתמשות בטלית ותפלין וכדו'
וכן דברים שמותר לכל אדם להשתמש בלא רשות, מותר גם למלווה להשתמש בלא רשות.
ולכן מותר למלווה להשתמש בטלית ותפילין של הלווה.
דינים שונים
יב. נעשו מכרים באמצע ההלוואה
אם באמצע ההלוואה נעשו מכרים זה לזה שלא בסיבת ההלוואה [כגון שנעשו קרובים או שכנים וכדו'], מותר ללווה לתת למלווה דברים שנהוג לתת לכל שכן או קרוב, ואע"פ שלא נתן לו מקודם לכן.
וכן אם נעשו חברים זה לזה בגלל שדיברו ביניהם בענין ההלוואה, מותר גם כן.
לדוגמא, אם רגיל להרשות לידידיו להשתמש בטלפון הנייד, מותר לו לתת גם למלווה, אם אינו נותן לו בגלל שהלווהו אלא מפני שמעתה הוא מכירו.
יג. דברים שרגילים לתת לכולם
דברים שרגילים לתת לכל אדם, מותר לתתם למלווה, אע"פ שלא עשאם הלווה מעולם למלווה, כיוון שאף פעם לא ביקש ממנו.
ולכן מותר ללווה להשאיל עט למלווה, אע"פ שלא הכירו מקודם ולא הלווהו מעולם.
החזרת מוצרים
רגילות היא ללוות כל מיני מוצרים משכנים וידידים וגם מסתם אנשים, וכמובן שגם עליהם חלים כל דיני הלוואה, ושכיח מאוד שאנשים מחזירים יותר ממה שלוו מחמת חוסר ידע ואי שימת לב, וכדלהלן.
יד. רבית בכמות או באיכות
הלווה דבר מאכל או כל דבר אחר, אסור לו להחזיר יותר ממה שקיבל בשעת ההלוואה, לא בכמות ולא באיכות המוצר, אלא יצמצם ויחזיר בדיוק כמו שקיבל בשעת ההלוואה.
וראה עוד דיני החזרת חפצים לעיל (בפרק ג מסעיף יז – כג).
טו. קשה לצמצם מותר
ומ"מ בדברים שלא שייך לצמצם כ"כ ולהחזיר בדיוק כפי מה שהלווהו, כגון בפרי או ירק שאין הגודל אחיד ולא שייך להחזיר בדיוק כפי מה שלווה, מותר להחזיר מעט יותר, מפני שאין זה ניכר כל כך.
טז. כשמחזיר יותר מסיבות אחרות
ואם הוא מחזיר יותר מפני נוחיותו, כגון שכבר קנה את המוצר כדי להחזירו ואח"כ שם לב שהוא קצת יותר יקר, ולא שווה לו עכשיו לחזור לחנות, או שהוא משתמש באבקת כביסה יותר יקרה ולא שווה לו לקנות אריזה זולה כדי להחזיר כוס אבקה למלווה, מותר לו להחזיר את היקר יותר.
יז. בהלוואת כסף אסור
וכל זה אינו אלא בהלוואת חפצים, אך אם לווה מחבירו סכום כסף, צריך לדייק ולהחזיר בדיוק אותו הסכום שקיבל בשעת ההלוואה, ואסור לשלם קצת יותר.
יח. אין עודף למלווה
ואם אין לו סכום מדוייק, וגם למלווה אין עודף לתת לו [ואי אפשר להמתין לפעם אחרת, כגון שעליו לצאת לחו"ל], יאמר הלווה למלווה שיתן את העודף לצדקה לזכותו של הלווה.
יט. אינו זוכר כמה לווה
וכן אם אינו זוכר כמה הוא לווה, כגון שאינו זוכר אם לווה שלש ביצים או ארבע, מותר להחזיר לו ארבע, כיוון שאינו מתכווין בשביל ריבית.
דוגמאות מעשיות
כ. חצי כוס סוכר
לווה חצי כוס סוכר, אינו צריך לצמצם ולהחזיר בדיוק כפי מה שקיבל בשעת ההלוואה, אלא ימלא חצי כוס סוכר לפי ראות עיניו ויחזיר. אך אם מחזיר הרבה יותר מחצי כוס סוכר, באופן שניכר שמחזיר יותר, אסור.
כא. חבילת מלח פתוחה
לווה חבילת מלח פתוחה שכבר השתמשו בו ואפי' רק מעט, אסור להחזיר חבילה סגורה, כיוון שבאופן זה ניכר הריבית.
כב. עוף קטן יותר
לווה עוף מספר 2 אינו רשאי להחזיר עוף מספר 1, כיוון שדרכם להיות ממוספרים לפי הגודל, וניכר שמחזיר יותר, וכן כשלווה תבנית ביצים מספר 2 אסור לו להחזיר ביצים מספר 1.
כג. אבקת כביסה
אשה שלוותה חבילת אבקת כביסה של 5 ק"ג משכנתה, אסור לה להחזיר 5 חבילות של 1 ק"ג, שכן מחירם יותר יקר.
כד. בקבוק יין
לווה בקבוק יין של מפעל זול, אסור לו להחזיר בקבוק של מפעל שמחירו יותר יקר, ואפי' אם כמות היין בשניהם שווה. ואף אם ההבדל הוא קטן, מ"מ כיוון שניכר שזה יותר יקר, אסור.
