חציצה בתפילין – קשקשים

שאלה:

מבואר בפוסקים דבתפילין יש להזהר אפילו בחציצה כל דהו גם אינו מקפיד, כן הביא בספר פסקי תשובות. הביא חבל אחרונים שכתבו כן. ולכאור' לפ"ז גם קשקשים היה להיות חציצה. וכתב שם בפסקי תשובות דקשקשים אינו חוצץ כי היינו רביתיה. ולא הבנתי מאי שייך דין "רביתיה", דדין זה נאמר ביבמות ע"ח גבי עובר, ושם זה דרך גדילתו. אך כאן הקשקשים אחרי שהתנתקו מהקרקפת אין מקומם על הראש, אלא רק כלכלוך בעלמא, ומהכ"ת לדון בזה כרביתיה. ומאידך צע"ט להחמיר בזה כי לא מצאנו ידינו ורגלינו בזה, וישראל קדושים לא הקפידו בהכי גם מי שסובל מכגון דא.

תשובה:

למעשה שתי שאלותיך מתרצות זו את זו… היינו רביתייהו הכוונה שכך הרגילות וזו צורת האדם, ולכן כמות גדולה של קשקשים משהו בולט שאנשים מקפידים עליו, זה דבר שיש להסיר, אבל מה שנשאר מעט וזה הרגילות, כי יש יובש בקרקפת ואי אפשר להוריד הכל, זה היינו רביתייהו, כמו שלגבי השערות אומרים שמה שרגילים זה היינו רביתייהו ואורך מוגזם זה כבר חציצה, כמובא במשנה ברורה שם מדברי המחצית השקל לגבי בלוריות מופרזות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל